[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בסוף הכול נגמר.
כל מה שיש לי עכשיו, כל מה שאני יודעת, חושבת, נושמת, ייגמר.
כל מה שאני רואה, שומעת, טועמת, יתחלף במשהו אחר.
מעניין אם גם לי יש תחליף. אחרי שאני אגשים את עצמי ואחיה את
חיי בשלווה ואושר וכמו כולנו בסוף, אלך לעולמי,
האם מישהי תחליף גם אותי?
הרי הכול משתנה, כל הזמן, בלי לשים לב. לפני רגע הייתי בת 16,
ולא הספקתי למצמץ והנה אני כבר בחורה, אף אחד כבר לא יצעק לי
ילדה ברחוב.
וכשאני מסתכלת אחורה, מזיזה גלגלים ומנסה להריץ את כל התקופה
הזאת בראש, עברתי כל כך הרבה.
כולנו עוברים כל כך הרבה. ואף אחד לא אמר שזה קל,
אבל למה זה צריך להיות קשה?
למדתי כל כך הרבה על עצמי, על העולם, על אנשים, אז איך זה שאני
עדיין לא יודעת כלום?
איך זה שיש לי כל כך הרבה שאלות בלי מענה?
פעם כבר אף פעם לא יחזור, וזה לא רע. זה לא רע. גם אם ממש
מתגעגעים.
אז גדלנו וכולם פנו לדרכים אחרות, כולם התפזרו לכיוונים שונים,
אני מניחה שככה זה אצל כולם.
ואני מניחה שמה שעובר בראשי המופרע עובר בראשם המופרע של עוד
מיליונים על גבי מיליונים של אנשים כמוני. ועם כמה שאני מיוחדת
יש עוד מיליון כמוני. אני רק גרגר חול בחוף ענק, שבו כולם
גרגרי חול בדיוק כמוני, אבל מצד שני, אני הכול - אני המלכה
השולטת בעולמי שלי, הרי לכל אחד יש עולם.
כל הזמן חיפשתי פואנטה, חיפשתי סיבה, למה אנחנו כאן?
למה אני כאן? מה אני עושה?
וכל מה שביקשתי תמיד, באמת, זה רק להיות מאושרת. ואז זה הכה
בי. אם זה כל מה שבאמת רציתי,
אולי זאת הסיבה שאני כאן?
להיות מאושרת, לגרום לעצמי להיות מאושרת.
למה לא? כל עוד אני לא סאדיסטית (ואני לא סאדיסטית), לגרום
אושר לעצמי זה אחלה דבר.
אז תמיד כשפניי מתארכות אני מזכירה לעצמי שהחיים הם דבש, החיים
שלי מתוקים.
למרות שזה טוב קצת לבכות לפעמים - איזון, אתם יודעים, עליות
וירידות, גלגל ענק וכל זה. אחרי כל תקופה קשה באה תקופה טובה
וככה זה תמיד. ככה זה החיים ואני בטוחה שזה ככה אצל כולם.
אני מאמינה בעצמי, אני יודעת שאני אצליח בחיים, לא יודעת איך,
מה, למה, אני יודעת שנועדתי ליותר מחיים בינוניים.
ופעם היו אנשים שרק מעצם היותם לידי הייתי מתגמדת, עכשיו אני
הולכת עם גב זקוף וראש מורם כי אני מלכה (למרות שאני גם גרגיר
חול).
אז כשרע לי אני שמה אלאניס באנפלאגד ובוכה ושרה ואחר כך אומרת
לעצמי שגם זה ישתנה, הרי חייבת להיות סיבה לזה שאני כאן. אני
לא מאמינה בצירופי מקרים, אני כאן כי יש לי תפקיד ועד שאני
אמצא אותו אין לי שום סיבה להפסיק לחייך,
הרי החיים שלי דבש, הם פשוט מתוקים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המרגל הלא
מועיל
הוא גם לא מזיק


צפיחית בדבש
מוסרת לזה שמפיץ
שמועות
ידיעה שאם היה
פותח את ספר
הבדיחה והחידוד
של דרויאנוב,
היה
מוצא אותה לבד
אבל איפה אפשר
למצוא היום אחד
שמפיץ שמועות
שגם אוסף אותן ?


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/5/07 16:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מלאכית השטן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה