1) פנים/ לילה/ חדרה של נועה
החדר צבעוני, על הקירות מודבקים טפטים ומדבקות של דמויות
מצוירות, ערמה של בובות זרוקות אחת על השנייה בקופסא צבעונית
בפינת החדר, לידן בובה של ציפור בתוך כלוב מבד. שתי מיטות
מונחות בשני קצוות של החדר. באחת מהן ישנה ליהי, ילדה קטנה כבת
4. ליד ספרייה גדולה של ספרי ילדים מסתובבת נועה, ילדה כבת 8,
נמוכה לגילה, לבושה פיג'מה, עיניה חומות, ושיערה הבהיר קלוע
בצמה ארוכה המונחת קדימה על כתפה הימנית, ומתבוננת בספרים. היא
מעבירה אצבעה על שורת הספרים ומידי פעם בודקת את כריכת הספר.
כל הזמן הזה נועה מחזיקה בידה את נוגה, בובה יפה ובעלת שיער
בהיר כמו שלה. אבא של נועה הוא אילן, גבר כבן 40, מרכיב
משקפיים, הוא גבוה וצנום, ושיערו אפור ודליל מעט.
אילן (off screen) (תוך כדי הליכה)
נו נועל'ה, בחרת ספר?
אילן נכנס בדלת החדר ומסתכל על נועה.
נועה (בלחש, לעצמה)
רק רגע...
היא לוקחת ספר ומסתכלת על כריכתו.
נועה (בקצת התלהבות)
הנה, זה!
אילן (בשקט, בזמן שלוקח את הספר לידו)
תיזהרי לא להעיר את ליקוש...
מסתכל קצת על הכריכה הקדמית והאחורית של הספר, בזמן שהולך
באיטיות לכיוון המיטה. נועה כבר הולכת (כמעט רצה) למיטה
בהתלהבות של ילדה, קופצת למיטה עם נוגה ומתכסה בשמיכת פוך
עבה.
אילן (תוך כדי הליכה)
אולי היום לא תישני עם הבובה הזאת?
נועה (ברוגז)
קוראים לה נוגה!
והיא ישנה איתי!
עוברת ללחישה בקצת ביישנות ועצב.
היא מפחדת לישון לבד...
אילן (באנחה)
הבנתי... טוב...
אילן משנה פאזה להתרגשות ושמחה.
נו, אז את מוכנה?
נועה מסתכלת על הבובה, נוגה, מחבקת אותה חזק ומהנהנת. היא
אחוזת ציפייה לקראת הסיפור.
אילן (בטון של סיפור, כמעט קריינות)
לפני שנים רבות,
בארץ רחוקה,
נועה מסתכלת על נוגה ומחייכת אליה.
בין הרים ובין גבעות,
חיה נסיכה.
יפהפייה היא הנסיכה
אביה, טום, אמה היא אורה,
גולש, בורק הוא שערה
ושמה הוא - ליאונורה.
2) פנים/ יום/ חדרה של הנסיכה
הנסיכה מגולמת בדמותה של נועה. כל הדברים קורים כאשר שומעים את
אילן מספר את הסיפור כקריין.
אילן (voice over)
כשליאונורה רק נולדה
הוריה פחדו נורא
שלעולם תצא, הקטנה-
ילדה חסרת כל הגנה
תוך כדי, רואים תיאטרון בובות אצבע. לא רואים עדיין מי משחק
בבובות. יש בובה בדמות תינוקת בעריסה, ולידה בובה בדמות מלכה
שמנדנדת את העריסה. המלכה מוציאה את העריסה מהבמה (מהפריים).
כי העולם מלא פחדים
ורווי הוא סכנות-
מכשפות וענקים
הוא לא מתאים לנסיכות
תוך כדי, רואים בובה של דרקון ושל מכשפה נכנסים. הם הורסים כל
מיני דברים שבתיאטרון באכזריות. הם יוצאים מהפריים.
"מה נעשה?" חשבו ההורים
"קראו לכל היועצים!"
אחרי עצות מכל-כולם,
מצאו הם פתרון מושלם
תוך כדי, בובות של מלך ומלכה ממחיזות את הסיפור. נכנסות עוד
בובות של יועצים. דולי אאוט איטי שחושף בפנינו את נועה, שלבושה
בשמלה נפוחה ומהודרת של נסיכה, ולראשה כתר.
חדר קסום מלא זוהר
ללא דלת, ללא צוהר
בלי כל איום תחיה לבד
ולא תצא משם לעד
תוך כדי, המצלמה נעצרת על כמה פרטים בחדר: שידת מדפים ארוכה
וצרה ובכל מדף המון בובות כך שלא רואים כמעט את הקיר שמאחורה,
היא מתמקדת בבובה שנראית כמו הבובה נוגה, נעצרת גם על ספרייה
גדולה עם הרבה ספרים.
החדר של הנסיכה צבעוני באופן לא ריאליסטי. הצבעים מאוד רווים
וחזקים. במרכז החדר עומדת מיטת אפריון.
ועד עכשיו שם חיה הנסיכה
לא נפגעה, לא נפצעה,
מוגנת היא מכל בעיה או צרה
אך בחוץ עולם מופלא שאין היא
מכירה
תוך כדי, רואים שבמקום שאמור להיות חלון יש וילונות שמצוירים
עליהם הרים וגבעות שאמורים לדמות את העולם החיצוני. הנסיכה
ניגשת לחלון עם הוילון המצויר. היא מסתכלת אליו ומתבוננת
ב"נוף".
ליאונורה אהבה לקרוא ספרים
את אושרה מצאה בין הדפים
שם יצאה להרפתקאות משונות
במקומות רחוקים ומלאי סכנות
תוך כדי, הנסיכה הולכת לכיוון המיטה, מתיישבת, לוקחת ספר ששכב
הפוך ופתוח על המיטה, קוראת בספר ומעבירה עמוד לעמוד האחרון.
היא סוגרת את הספר וקמה לכיוון הספרייה.
כשחיפשה יום אחד בין הספרים
מצאה היא לפתע דבר מדהים
מגילת קלף ישנה קשורה בסרט
אך את פתיחתה הכותרת אוסרת
תוך כדי, הנסיכה מחפשת ספר וכשהיא מזיזה את אחד הספרים כדי
לבדוק את כריכתו, היא מגלה מאחוריו מגילה מאובקת קשורה בסרט
כסוף ועליה כתוב "סודי ביותר! לא לפתוח!" היא מושיטה את ידה
לכיוון המגילה ולוקחת אותה לידה.
3) פנים/ לילה/ חדרה של נועה
אילן מרים את ראשו מהספר ומסתכל על נועה. נועה מחבקת את נוגה,
היא עייפה וכמעט נרדמת.
אילן
נועל'ה, את רוצה ללכת לישון?
נמשיך מחר...
נועה ממצמצת בעייפות.
נועה (באכזבה על עייפותה)
לא, אבא, נוגי רוצה לשמוע...
אילן (באבהיות וברכות)
טוב, איך שאת רוצה חמודה.
אילן
ליאונורה הסתכלה על המגילה ותהתה:
"האם עליי לפתוח אותה?"
אילן נעצר. הוא מסתכל על נועה, נועה נרדמה. הוא נותן לה נשיקה
על המצח, מכסה אותה טוב בשמיכה, מכבה את מנורת הלילה שליד
מיטתה ויוצא מהחדר.
קלוז-אפ על העיניים של נועה.
4) פנים/ יום/ חדרה של הנסיכה
אנחנו מבינים שהמשך הסיפור הוא בחלומה של נועה. (לא שומעים
יותר קריינות של הסיפור) הנסיכה מסירה את הסרט מהמגילה ופותחת
אותה. היא מגלה בפנים תרשים של החדר שלה. מאחורי שידת המדפים
עם הבובות מסומן איקס בצבע אדום. הנסיכה סוקרת את חדרה ומסתכלת
אל שידת המדפים. היא הולכת לכיוונה ונעצרת מולה. היא מזיזה רק
בובה אחת או שתיים כדי לראות מה הן מסתירות. היא מגלה מאחורה
משטח עץ, השונה מהקירות בחדרה. היא מתחילה להזיז עוד בובות
ולהפיל אותן על המיטה ועל הרצפה עד שנשארת רק בובה אחת - הבובה
נוגה. היא מסתכלת על הבובה, נעצרת לרגע, נושמת נשימה עמוקה,
לוקחת אותה ומניחה אותה בזהירות על המיטה. כשהיא מזיזה את נוגה
היא מגלה ידית. היא מזיזה את כל השידה ורואה את דלת העץ
בשלמותה. היא עומדת לרגע אל מול הדלת ומביטה שוב על המגילה.
היא מניחה את ידה בזהירות וברכות על הידית והדלת נפתחת בחריקה.
יש בחוץ חושך מוחלט אך ניתן לראות קצת מדרגות. הנסיכה מביטה
לרגע אל חדרה ופוסעת באיטיות החוצה.
5) פנים/יום/ חדר מדרגות (נסיכה) -המשך ישיר לסצנה 4.
הנסיכה יורדת במדרגות ולפתע היא רואה פתח בגודל דלת, היא לוקחת
צעד קדימה ויוצאת. לא רואים כמעט כלום חוץ מאור לבן ומסנוור.
(צמצם מאוד פתוח והכל שרוף) fade to white.
6) פנים/ בוקר/ חדרה של נועה
קלוז-אפ על העיניים/ פנים של נועה. היא מתעוררת ועיניה נפתחות
בקושי, היא משפשפת אותן בידיה. נועה מסתכלת על נוגה, מחייכת
רגע. היא מתיישבת על המיטה ושוב מסתכלת עליה. היא מסתכלת אל
אחותה הקטנה, ליהי, והיא ישנה. יש מוצץ בפיה והיא מכוסה עד
הצוואר בשמיכה. נועה קמה, לוקחת איתה את נוגה, והולכת לכיוון
מיטתה של ליהי. היא עומדת ליד ליהי, מסתכלת על נוגה, מסתכלת
שוב על ליהי, מחייכת. בעודה נאנחת, היא מניחה את נוגה במיטתה
של ליהי, ושמה את ידיה של ליהי על הבובה כדי שיחבקו אותה. היא
מחייכת שוב. היא הולכת לכיוון הדלת, פותחת אותה ויוצאת מהחדר
אל האור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.