אולי ניפגש ביום שלישי או שני
והוא יהיה החדשות הטובות של אותו יום.

בתוך עיגול אור קטן וצר,
שיוצר הירח בתוך היער,
נרקוד לבכי הכינור,
שבוקע מחלון ביתו של הכנר.
הוא גבוה ממני קצת,
ואני מניחה את ראשי על כתפו.
בזמן שאנו מסתובבים צעד צעד בתיאום מושלם,
הוא תופס במותניי
ואני מחבקת את גבו הרחב.
הוא לוחש לי סודות נעורים על האוזן
ואני נצמדת אליו יותר. נפעמת ונרגשת.

עם הריח הזה, הלילי, הנפלא והמשכר.
עם האור המעומעם הזה, זרקור הירח.
הסתכלנו בעיניים, חייכתי והוא היה מאושר.

אך הוא לעולם לא יידע, אני שייכת מזמן לכנר.