בוקר ערפילי
כולם ישנים
חוץ ממנה.
בשמלה שחורה ורעלה לבנה
היא כבר עובדת.

היא בטח בת 50 או יותר
בטח חסרת השכלה
כנראה אחרי ילדים רבים ונכדים אין ספור.
שבע בבוקר והיא כבר עובדת.

צעד צעד, מבטה בקרקע
היא מחפשת זרדים יבשים בשדה.
צעד, צעד, מתכופפת מרימה,
צעד, צעד, מתכופפת מרימה,
גבה שחוח, בטח כואב.
היא מתכופפת מהברכיים
צעד, צעד מבטה בקרקע.

מתכופפת מהברכיים,
היא נראית כמתפללת-
שומניה מטלטלים כבמין דבקות דתית
היא מתבודדת כמו חסיד ברסלבי בשדה
אך כורעת כמוסלמית.

היא צועדת לאט, כאילו יש זמן.
כל החיים לפניה, כל העבודה בעולם לפניה.
היא העניקה חיים, היא החיים
היא עבודה ותפילה.

היא אישה ערבייה, שאוספת זרדים בשדה
עבה וזקנה
ויפה.