|
אני יושבת בהפסקה שלי בגינה
ילדה בת שלוש בוורוד והסבתא גם בגינה.
אני עוצמת עיניים.
וכבר איני יודעת מציאות או דמיון
אני "רואה" ילדה קטנה מושיטה יד לגדר
מהשביל לצידה מופיע כלב די גדול... (זאב?)
הוא מתקרב אליה והיא מתקרבת אליו
הוא מחבק אותה
הוא שם ידיו הקדמיות על מותניה בחיבוק
ואז הם מתקרבים אלי בצורה מחובקת זו
מתקרבים ומתקרבים אלי... עד
עד שנטמעים בי... כנראה.
חיזיון נפלא מציאותי כל כך
|
|
|
אני לא ממשיך
ת'סלוגן הזה בלי
עו"ד...
ק. מרכוס, מחפש
תירוצים לסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.