ליתוש אין מוח, יש יצר הישרדות,
עושה רק מה שצריך בשביל להעביר עוד יום
מבלי למות,
כשמתקרב עיתון רועם או יד נשלחת,
הוא עף הצידה,
מוצץ לעוברי-אורח מזדמנים את הדם,
לא, לא כל-כך שונה מבן-אדם.

לנשר אין הרבה מוח,
יש לו מוח של ציפור,
ובכל זאת, הוא מלך העופות,
מסובב את העולם על קצה המקור,
עם כנפיים מרשימות הוא עף גבוה,
יורד לאדמה כשהוא מריח דם,
לא, לא כל-כך שונה מבן-אדם.

לאדם יש מוח,
תמיד יש לו משהו לרצות או להגיד,
תמיד תהיה לו סיבה טובה לברוח,
יתעסק גם בעבר, גם בהווה, גם בעתיד,
יחשוב שהזמן זז מהר,
שהדקות חולפות לאט,
תמיד יחזיק בידו משהו,
אקדח, אבר-מין, עט, פלאפון, שלט,
יחזיק אל מול עיניו את ההגה,
למרות שאין ראות, והוא מגשש בערפל,
לאדם יש יותר-מידי מוח, ופחות מידי שכל,
וזה, כך נדמה, מה שאותו מקלקל.


וראנאסי
3.2.06