"הסלטים קרים", אמר האיש שבפינה למלצרית שעמדה לידו. היא חשבה
לעצמה שמוזר שהוא אומר את זה, כי הסלטים, עד כמה שהיא ידעה
לפחות, היו אמורים להיות קרים, ומהפה שלו זה נשמע כמו משהו
רע.
היא הסתכלה עליו ושאלה אם יש משהו אחר שהיא יכולה להביא לו
מהמטבח, אבל האיש רק הסתכל עליה ואמר "אני לא אוהב סלטים
קרים". המלצרית ניסתה לחשוב מה לענות לו אבל מיד הבינה שאין
שום דבר חכם שהיא יכולה להגיד, אז היא רק חייכה והמשיכה לאסוף
את הצלחות המלוכלכות. האיש הסתכל ימינה ושמאלה והמשיך לצעוד
לאורך השולחן עמוס הסלטים הקרים ולהעמיס את הצלחת שלו. המלצרית
שאלה את עצמה למה האיש המוזר ממשיך להעמיס את הצלחת שלו בסלטים
אם הוא לא אוהב סלטים קרים, ואם הוא חושב שאי-שם, בסוף השולחן
הארוך, מחכה תנור שבו הוא יוכל לחמם את הצלחת העמוסה.

היא ראתה אותו חוזר אל השולחן ומניח עליו את הצלחת ומתיישב על
הכסא. הוא לא נגע במזלג שהיה מונח ליד הצלחת, אלא רק ישב והביט
על האוכל. אחרי כמה דקות ראתה אותו קם וניגש אל רב המלצרים,
היא לא יכלה לשמוע מה הוא אומר לו, אבל ראתה את רב המלצרים
מצביע לכיוון הקצה השני של האולם, שם היה השולחן של המנות
החמות, למרות שאלה לא היו סלטים.

האיש המוזר צעד לעבר קצה התור ושלף משם צלחת. היה נראה לה
מרחוק שהוא חוכך בדעתו אם לחכות בתור הארוך רק כדי לזכות לטעום
מהמנות החמות, ובאמת אחרי כמה דקות הוא הסתובב וחזר אל שולחן.
היא ראתה אותו משחק באוכל עם המזלג שלו ולא מעיז לטעום מן
הסלטים הקרים, ואחרי רגע שוב הוא קם והחל לצעוד לכיוונה.

הוא התקרב אליה ושאל: "את לא חושבת שהסלטים קרים מדי?" היא לא
ידעה מה לענות, כי באמת שבבישול היא לא הבינה כלום, אלא רק
במלצרות. אז היא חייכה חיוך נבוך ואמרה לו שאסור לה לטעום
מהאוכל ושאף אחד אחר לא התלונן, אבל שיש הרבה מנות אחרות שהן
לא קרות ואמורות להיות טעימות מאוד. האיש הביט בה מאוכזב. "אבל
אני אוהב סלטים", הוא אמר, והמלצרית רק אמרה שהיא מצטערת אבל
אלה הסלטים שהם מגישים.  

המלצרית סיימה לאסוף את הצלחות מהשולחן ופנתה איתן לכיוון
המטבח, חושבת לעצמה שמדובר באיש מאוד מוזר, והיתה סקרנית לדעת
מה יעלה בגורלו של האיש ומה עלה בגורלם של הסלטים הקרים על
הצלחת שלו. לא נותר לה הרבה זמן כדי לחשוב על האיש המוזר כי
דלת המטבח נפתחה באופן פתאומי והמלצר שיצא משם בריצה, עמוס
במנות נוספות של סלטים, התנגש בה בחוזקה. לרגע היא הרגישה
מסוחררת. היא השתטחה על הריצפה, חושבת לעצמה שאת כל מה
שהרוויחה הערב בוודאי היא תאלץ לשלם למנהל האולם על כל הצלחות
המרוסקות. כל שאריות הסלטים נדבקו עכשיו לבגדים שלה ולפרצוף
שלה ולשיער שלה ונטפו על הידיים שלה, ואז פתאום היא חשבה לעצמה
שהסלטים באמת קצת קרים מדי.