חי מתוסבך, מבולבל
בכל יום רגש חדש נשבר
העולם לעיתים מתנכר
מנסה לשכנע,לא לוותר
במהומת הקולות הרועמים
לא נשמעים הצלילים השקטים
הנשמה מתלוננת ובוכה
למה לה, גורל נורא

מנגן בשקט, עטוף ברחמים
מדבר ברגש, עטוף בצלילים
אוסף של מילים, בעקבות המהומה
שטף של צלילים, לניקוי הנשמה
בסימפוניה של צורות וצבעים
את הכאב אני מרדים

כל נשימה מלווה בכאב
כל נשימה מקורה מהלב
דפיקה בדלת, הוא קרב ובא
צריך שוב ללבוש את המסיכה
להתנהג כאילו הכל טוב ונעים
כאילו אני עטוף בצלילים
מנגן בראשי מנגינה נעימה
העיקר שלא ידעו מה לי קרה

מנגן בשקט...

פורט על הפסנתר
מסיר את העקבות
מהופנט לעולם של צלילים וצורות
מתחיל לקלף את המסיכה
להתחיל ולשכוח ממה שהיה
ולחזור לעצמי אל אותה המנגינה
שר שיר קטן לכבוד הנשמה
הלב מתרפא, איזה נחמה
אך שיר קטן לא יסדיר את הכל
מחר עליו אצטרך שוב לחזור

מנגן בשקט...