אני מאבד סבלנות ומרגיש מאוד לא נוח
כשמידע סלולרי מיותר ממלא לי את המוח
תצעקו בלחש, בטון מינורי
כי הורג אותי הדיבור הסלולרי
ברכבת בתחנת הרצליה
תודיע לשימי שאני מאחר היום. אשתי מכריחה אותי לעשות לה טסט
לאוטו.
אבל אל תשכח להודיע לו כמו שעשית שבוע שעבר.
בתור לרופא עיניים
מז'תומרת לא אחריותכם שהמדפסת התקלקלה?!
תביאי לי אחראי עכשיו ומיד! אתם תחטפו כזו תביעה שלא תשכחו
אותי כל המילניום.
בהמתנה במספרה
תשמעי, גברתי הנכבדה, יש לי פטור של עובדת חברה וממש לא ענייני
שאין לך את הרשימה.
תבדקי מהר במחשב. בכלל כמה זמן את שם, תגידי?
אצל וסרמן בקפה
מה את יודעת. יוני לא עשה צבא אבל הוא מזה חתיך? שחבל"ז.
אני מזה מתה להיות איתו כל הזמן. אבל הוא דופק אותי בבגרויות.
בחנות הפרחים של התאומות
יש שניצל על השיש, מתוקה, והאורז מאתמול במקרר.
תחממי לך במיקרו, מתוקה. עוד שעה אני בבית, גג שעתיים, מתוקה.
בכניסה לסניף הדואר
תעשי לי טובה, בחייך. היא אפילו לא הרימה טלפון, המגעילה הזאת,
גיסתי.
אבל עם אמא כמו שלה אני לא מתפלאת בכלל.
מול הקופות במרכול
איפה לעזאזל אמרת שיש אבקת אפיה?
על המדף השמאלי התחתון יש רק קמח תופח ואין לי עצבים, אני נופל
מעייפות.
אצלי למעלה, כאן בראש
הזיכרון, תתפלאו, לא דור שלוש
הוא סתם קונבנציונאלי עוד מהימים
של טלפון עם חוט וחוגה עם חורים
אין בו מקום (ואין לי גם כוח)
לשגרת חייהם של עוברי אורח
אז אנא, אנשים טובים
דברו בשקט או כבו ניידים
קצת נימוס והתחשבות (בקשה נאיבית)
שלא אחטוף סרטן משמיעה פסיבית
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.