[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אור בנעטיה
/
חשבתם על זה פעם?

חשבתם על זה פעם?
גדי מת שלשום בתאונת דרכים, נהרג הרבה זמן לפני היעד המקורי
שבו הוא היה אמור ליפול...
אני מאמין שהסוף המקורי היה אמור להיות במיטת בית חולים עם זקן
עייף ששוכב עליה לאחר שחלה בשפעת קשה.
כל המשפחה שלו הגיעו מכל קצוות הארץ להיפרד ממנו כי הרופא נתן
התראה של כמה שעות...
דודה מריים בטח לא הייתה מספיקה להגיע בגלל שהמעביד המסריח שלה
לא רצה לשחרר אותה מוקדם מעמדת הקבלה "כי אין לו מחליף"...
איזה מן סיבה עקומה ומטומטמת.
מריים כנראה לא הייתה מספיקה לראות את גדי בן אחותה שהיה קרוב
המשפחה היחיד שעדיין היה קרוב אליה מפרפר בפעם אחרונה (ואולי
בעצם גם הראשונה)...

אני מניח שכשזה מגיע זה מגיע, כולנו מתים בסופו של דבר.
אבל התופעה המעניינת שיכולה לשים אותנו בני האדם בנשיונל
ג'יאוגרפיק זה לראות את עוצמת הזכרונות שהמתים שלנו משאירים
חרוט וצורב בליבנו...
כשהגור של לאסי הכלבה שגרה ממול נהרג ע"י הבולדוג השכן, לאסי
הייתה עצובה שבוע... אחרי שבועיים כבר ראו אותה מקשקשת בזנב.
אצל בני האדם זה לא נעלם... לעולם... תמיד, אפילו בעוד 15 שנה
מישהו יזרוק איזו בדיחה שחורה שקשורה לתאונות דרכים
וכולם פתאום ישתתקו לשניה כי הם יזכרו בגדי וכמה שהוא חסר ועד
כמה ש"אסור לצחוק על נושאים כמו תאונות דרכים".

חשבתם על זה פעם?!?!?!
גדי היה בנאדם כמו כולנו... חייכן כזה ולפעמים  ביישן. אבל
הייתה לו מישהי שהכיר דרך האינטרנט.
היא גרה באנגליה ומבחינתו הוא מתכנן להגיע אליה.
עוד חודשיים הוא משתחרר מהצבא ולא אכפת לו איך ובאיזו צורה,
הוא ישיג את הכסף ויטוס לאנגליה לעיר קטנה בשם "לסטר" כדי
לפגוש את "אמבר פדרסטון" האחת שהוא מכיר כבר שנתיים וממש הצליח
להתאהב בבחורה החמודה הזאת שמאז ומתמיד דיברו רק במסנג'ר או
באי מייל. הוא לא יודע איך נשמע קולה כי הם אף פעם לא עשו שיחת
טלפון אבל הוא ראה אותה בוידיאו וזה מספיק בשבילו לומר שהיא
נהדרת. לא ידוע אם הוא רוצה ממנה חתונה וילדים אבל הוא כן תכנן
להגיע אליה ולנשק אותה נשיקה חזקה ועם זאת רכה בשפתיים ולומר
לה במבט דומע ומואר מאושר שהוא אוהב אותה פנים מול פנים...

חשבתם על זה פעם?!?!?!?
יום אחד היא לא תקבל את המיילים שלו...
היא תשלח לו איזה שישה אי מיילים ולא תבין למה הוא לא עונה
לה...
רק אחרי כמעט איזה חודש היא תחליט שהגיע הזמן להבין מה קורה
ולמה הוא כועס עליה?...
למרות שהשיחה האחרונה שלהם נגמרה קצת לא יפה, היא אמרה משהו
שהכעיס אותו עד כדי כך שהוא בפתאומיות לא מחזיר לה עוד
מיילים?
היא כנראה בסוף תתגבר על הפחדים והלחץ ותעשה את שיחת החוץ אל
הארץ רק כדי לגלות אחרי מאמצים רבים את אמא שלו עונה לטלפון
ומספרת בכאב שהוא נפטר בתאונת דרכים לפני חודש...



ומי יודע?...
אולי גם אני מת?... אולי כרגע קוראים את מה שאני כותב ואני כבר
לא חלק מהעולם הזה מזמן...
אנשים ישאירו תגובות ויכתבו "חשיבה עמוקה נערי" או "אני חושב
שאתה... בלה... בלה...."
ואיזה קטע, אני לעולם לא אגיב בחזרה... כי אני לא קיים עוד.
אנשים יחשבו שאני קיים כי יש לי דף יוצר בבמה חדשה... אבל אני
נהרגתי בכלל לפני שנתיים כשנקלעתי לקטטת מועדון שבכלל לא הייתי
קשור אליה.

מישהו אמר פעם שאנחנו כמו אבק ברוח. עלינו לנצל את הימים
והדקות שלנו עד תומן כי אין לנו חיים אחרים.
יש לנו רק את עכשיו כדי לחייך ולשפר למען הדור הבא שיחליף
אותנו בעולם הנפלא ועם זאת מזורגג הזה.
ולשקוע בדיכאון זה בזבוז... כשכל הזבל של העולם הזה הוא
(אירוניה עומדת לנחות) יפייפה ומחורבן באותו הזמן.
הבחירה היא בידינו אם לחיות אותם בבכי או להמשיך הלאה ולבחור
לחייך...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"כאילו שיואו
כזה... במה זה
מה זה אין
עכשיו"


-סנובית הבמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/5/07 21:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור בנעטיה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה