וגם בהשראת הציור Wheatfield With Cypresses של וינסנט ואן
גוך

את, כל כולך, כשדה חיטה:
שיערך הזהוב הקלוע - אלומת שיבולים
וכשאת בבריות שמולך מביטה
עינייך בורקות כשמי קיץ תכולים.

נמשים כעקבות עובר-אורח ברגבי אדמתך.
שארית נחל אכזב שעל לחייך זורם לעיתים.
והשמש מלטפת ומאיצה צמיחתך,
מוסתרת מעט על ידי עננים משייטים.

על פני השדה שלווה מתרפקת עד כדי שמע
ואת שיבולייך העדינות מרקיד הרוח ושר
לזה שחרש את תלמייך בדמע,
לזה שיזכה לקצור את ליבך ויהיה מאושר.

מרץ 2007