ואבא יושב על קצה הספה מביט בנעלי בית קרועות
מוחה דמעה שמרטיבה לו את העין
הוא מסרב להביט בי
הוא יודע שכול מה שקרה לא היה אבק תעתועים
הוא מוחץ את שערותיו הלבנות בין אצבעות זקנות
הוא ניראה כה מסכן שלא התפורר
בובת עיתון בובת קרטון

ובקיץ הוא יושב על כסא נדנדה ומביט על פרחים דרוכים

אל תהיה כמוני הוא מלמל מסרב להתנחם
בין מילותיי הצעירות
אל תיתן להם לשבור אותך הוא צועק ומתעצבן
הוא ניראה כה עייף כה זקן
תמונה דהויה בגד ישן

ובלילה הוא פוגש את כל החברים - רוחות הרפאים  

את הנופים השקופים מראות שראה את כל הפעמיים שקיפל זנב
אל תיתן להם לשבור אותך

ובלילה הוא פוגש את כל החברים - רוחות הרפאים