[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תפסיקו להיות רציונליים
לא הכל צריך להיות הגיוני
למה כל כך קשה לכם לקבל את זה?
אם אני שונא זה רק בגלל שמותר לי לשנוא
בלי להבין שאני בעצם משליך מעצמי
על אנשים שלא מגיע להם
כן מגיע להם
(אל תדאגו, עוד מעט אני מתחיל לסגת)
הרי לא הכל אפשר להסביר עם המתמטיקה שלכם
לכן מותר לכעוס
בלי להוכיח כל הזמן שאני צודק
מ.ש.ל.




הייתי במשחק כדורגל
ורציתי לכתוב מאמר על אלימות
דמיינתי את האנשים שהיו שם
לוקחים את כל הזעם שלהם
לאחוזה של שרי אריסון
ומפוצצים את עגבניית השרי המתוקה הזו במכות
וזה עשה לי טוב

בדרך הביתה חבר שלי אמר שמוסוליני
השתמש באוהדי כדורגל כדי לעלות לשלטון
ולכן אני פאשיסט
אבל אני לא מסכים איתו
אני חושב שהפאשיזם הוא בהכוונה
ובזה שלא נותנים לאנשים
לבטא את הכעס שלהם
ומאלצים אותם לפרוק אותו בדרכים עקיפות

רציתי לכתוב על כל זה מאמר
אבל לא הצלחתי להתרכז




בערב יום העצמאות
נסעתי לחגוג את הטיהור האתני
ברצח של פרות

למחרת, ביום הנכבה
השתתפתי בתהלוכה
על חורבות הכפר אום אל-זינאת
והרגשתי נאור מאוד




בארוחת הצהריים
הזמנתי שניצל
שהיה פעם עגל חלב
(וגודל בתוך תא זעיר
בלי יכולת לזוז)
וחשבתי על טלי פחימה
אחר כך נכנסתי לרנו מגאן שלי
ונסעתי משם




אני נאלץ לבקש
ממי שימצא את השירים שלי אחרי מותי
שלא יראה אותם לאף אחד
ולא יקריא אותם
בערב שבטח יעשו לזכרי
בבית הספר הריאלי העברי האשכנזי בחיפה
כי אחרי הכל
אני בעצם פחדן




אין בי כלום
אין בי כלום
אין בי כלום
אין בי כלום




אני רוצה להיות שחור
ולצאת נגד הדיכוי
ולהיות אלים
ולהגיד להם שאני שם עליהם זין
עם החולצות המכופתרות והמסעדות שלהם
והאוניברסיטה שלהם
וההומור הממלכתי שלהם
והחוקים שלהם

אבל אני לבן
בדיוק כמותם




לפני שאתם יוצאים לחופשה
אל תשכחו לכבות את הבוילר
כי אם תשכחו
הדוד עלול להתפוצץ

לפני שאתם הולכים לעבוד בחברת היי-טק
אל תשכחו לכבות את עצמכם
אם תשכחו זה עלול להפריע
למהלך התקין של העבודה




כשאבא ואימא רבים
ואבא דורך את הנשק
נתניהו מחייך לעצמו
כי זה מגביר את הפעילות הכלכלית במשק




אני אף פעם לא יודע
כמה חשיש לשים בתה
אם אני שם מעט אז לא קורה כלום
אם אני שם הרבה אז קורה יותר מדי
בדרך כלל אני שם מעט
ולא קורה כלום




למה יש גראס
אם אין עם מי לעשן אותו







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמי, זכרונה
לברכה,
לא היתה
צדקת תמימה...

חיים נחמן
אדיפוס


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/3/07 19:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דבש חרובים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה