New Stage - Go To Main Page

שמעון עובד
/
אישה גישה

כנף דלת-כניסה, סוגרת משקוף.
לחץ  לכפתור. שלט מעוצב ישקר:
"כאן חיים באושר, היא וגם הוא"
תיפתח אלי-חום, תנעם גם קפה.

לרוח דמיוני "מחלקה פסיכיאטרית"
כתובת תכוון. אין שעות קבלה.
לעולם תעמול. תיסוב היא שעון.
כמו געש-הר, השקט את נופו,
- לשעת מפץ, ילחש-ירחש לבתו.

פרוץ תתפרץ. תדמע יפי-נפש.
"היו סימנים, איהך לא הבנת?
רמזתי, הקרנתי. כזר התעלמת.
כדי בוש ציפיתי. איך לא  תציע...
תבוש ביש-איש, תיכלם. תיעלם".

ירפו לי כתפי,  זרועות תיפרשנה:
"צר-לי, צרתי. לעיוור כתב-סתרייך.
בקשי את שתבקשי: 'ככה וככה'.
כיסי ארנקי, כמו כספת ליבי, לך.
עיניים הביטי, עיוורת-עברית".

אם לכוס תבקש, אוקיאנוס תקבל.
לחוסנו תערטל, תוך-תנוך תלחש:
"התיתן לי אישי-לי, ככה וככה?!".



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/3/07 15:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שמעון עובד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה