היא אמרה לו שיגיע
והוא תמיד היה שם
אך איחר,
היא התפללה שכבר יבוא
שהמוות יבקר,
החיים עזבו אותה מזמן
אז איפה הוא ומי לו יספר -
שהיא מתגעגעת ל"כלום"
שהיא הייתה,
שהיא רצתה כ"כ ליהנות מן הקיום
אבל בסוף תמיד בכתה.
אז איפה הוא?
הוא מאחר,
שיבוא כבר
שהמוות יבקר.
היא קבעה איתו
והוא איחר לה בשנים,
היא חלמה עליו
ובבוקרו של יום
נשארה כלואה עמוק בפנים -
בחיים.
אז איפה הוא?
הוא מאחר,
שיבוא כבר
שהמוות יבקר.
אז איפה הוא ומי לו יספר -
שהיא מתגעגעת ל"כלום"
שהיא הייתה,
שהיא רצתה כ"כ ליהנות מן הקיום
אבל בסוף תמיד בכתה.
אז איפה הוא?
הוא מאחר
שיבוא כבר שהמוות יבקר.
וכשהפנסים דולקים
אלו לא אורות גן עדן
ולא אש הגיהנום,
זו רק מציאה קרה
שמקבלת אשליה של חום.
עד יום תכף יגמר
אז שיבוא כבר שהמוות יבקר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.