למה כשקר בחוץ אני רוצה לישון

למה כשרטוב אני רוצה להתעטף בך

כמו סוודר אנושי

ארוג במיליון חוטים של רק רקמות וורידים

ויריעות עור משובחות

מחמם ומרגיע את הנפש

אתה כמו כוס תה עם נענע ולימון

מרווה מחמם ומרפא

לא סתם סבתא אומרת שמרק עוף הורג הכל

הורג מכאובים וחיידקים

במיוחד אלו שבלב

החורף הזה הוא ההפסקה מהחום

מהחום בראש ובכפות הרגליים

אתה מגיע כמו חורף והולך בקיץ

כמו מעיל שמעלים למדף העליון לקראת הקיץ

אפילו החתולה מתרוצצת מסביבך

מתרפקת כשאני זז ממך

ואתה מונח לך על הספה מחכה לשימוש

שמישהו יבוא ויתחפר בין ידייך

זה כל כך טיפשי לומר "אהבה של חורף"

אבל למה זה טבעי "רומן של קיץ"?

אנחנו כל כך רכושניים לא מלווים מעילים לאחרים

מה ששלי שלי ורק אני אלבש אותו

דואגים לנקות על יבש

אבל כשרטוב מדי אנחנו מניחים על קולב

אתה לא סתם מעיל אתה המעיל הכי טוב שלי

הפריט החורפי האהוב עליי מכל הארון

הארון הזה מפוצץ בפריטים שמזמן חייב לזרוק

או אולי לתרום זאת  הרי מצווה

אבל כל פריט יש לו סיפור חיים שונה

אפילו החולצה ההיא שאהבתי מזמן, בקיץ ההוא

מקופלת בתחתית הערמה מחכה שיאווררו אותה

ואני סוחב הכל מדירה לדירה, אורז ופורק מקפל ושומר

מוזר שאנחנו שומרים דברים כאילו מפחדים לשכוח

זקוקים למשהו מוחשי בכדי לזכור את ההרגשה

אנחנו כל כך מוזרים אולי היה עדיף להישאר קופים

להם אין בגדים ומזכרות לזיכרונות

הם פשוט אוהבים ללא תנאים

הם לא שומרים קליפת בננה של אהוב מהקיץ לפני שנתיים

טוב קר לי עכשיו ואני הולך להתעטף בך

ובחוץ גשם דופק לי על הדלת

רוצה כל כך להיכנס

ואני, אני אשן עד מרץ אולי אפריל

אני ישן ערום אז תתרגל

אתכסה בשרוולך עם עניים עצומות

ואתענג עד החורף הבא