איך שהכתיבה,
איך שהיא כתובה
ככה על כל המצבה,
לא יכולה להציל מתהום של סביבה.
פרצופים שגדלו
אל תוך מחץ מתוק,
אל תוך זעם רחוק
לא יידעו עוד לצחוק
כמו שצחקנו, כשהיינו ילדים.
אין כמו פעם !
הזמנים הישנים האלה,
הזמנים הישנים והטובים,
שידעת שיש במה להאמין,
על מי לסמוך,
את מי להבין.
לא רוצים סיפור
ולא שיהיה בו אהבה,
אבל לפחות איזו שהיא סיבה
בלתי כתובה,
ככה על כל המצבה,
שנדע שיש לנו תקווה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.