רגינה שצ'ופק / אתה |
את הפרצוף שלך
את ההבעה על פניך
את העומק של העיניים
את הניצוץ המתנדנד בין עצב לשמחה
את האף הסולד
את עצמות הלחיים
את צבע העור
הרוך של השפתיים
האדמימות המושכת
את גוון השיער
את החיוך הכובש
אבל יותר מכל בחשכה
כשאני חושבת עליך בכל שניה
פוחדת אני לשכוח
את הרגע בו אהבתי אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|