[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מורן בר
/
הר געש

ואז הייתי הולכת לי, בלי לומר שלום.
נעלמת בין כל הקולות הרועשים,
נשאבת בדממה.
דממה משתיקה.
ואני יושבת לי בין ההמון,
אבל בעצם אני לא שם, איתם,
אני במקום אחר. במחשבות שלי.
מחשבות חשוכות ומעיקות.
ורק הפחד מאותן מחשבות,
גורם לי להתכווץ, להתכנס בתוך תוכי.
להגיע למעמקי נפשי הפצועה, הכואבת.
וכואב לי נורא. אי אפשר לתאר במילים את הכאב הזה.
ומבחוץ חיוך...
אבל מבפנים הכל מת.
החיוך מזוייף ושום דבר לא יגרום לי להרגיש יפה.
אני מחכה למישהו שיוציא אותי מעצמי.
ינער אותי. מחכה,
שבעצם אני היחידה שיכולה לעשות את זה.
זה לא נגמר. ידעתי את זה. חיכיתי לזה בפחד והנה זה בא.

זה שם, כל הזמן בתוכי. מחכה לרגע המתאים להתפרץ,
ולהשאיר אותי כלואה בפנים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי הזיז את
הלבלב שלי?



זוזו לסטרי מוצא
אותו בצלחת


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/05 7:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורן בר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה