"טיף-טף, טיף-טף... טיף... טף"
היא חורזת שיר ישן.
בוהה בחתול חצי מעולף,
שעוקב אחרי סילסולי העשן.

אש באח מרצדת אורות על פניה,
והגשם נוסך עצב בעיניה.
מחשבות רצות במוחה
ולפתע היא בוכה.

אל תבכי אחות קטנה,
יש מישהו שאוהב.
אל תבכי ילדה יפה,
אני כאן לצידך.

אך היא לא תראני,
שקועה בעצבותה.
כמה אגוצנטרי מצידה.

פעם שיחקה, קשקשה, דיברה ואהבה.
פעם שיחקה, אהבה, קיקשה ודיברה.
פעם קשקשה, דיברה, אהבה ושיחקה.
פעם אהבה...
פעם היא הייתה...
היום היא סתם ילדה יפה ועצובה...