רק כשהוא לבד הוא כותב את הדברים
ברגעי בדידות הכל אבוד, אבל הוא מאושר,
הוא שוכב על המיטה, לא צריך שום הסברים
מנתח מה שהוא כתב, ולעצמו הוא שר

את המילים שגורמות לו להבין מה הוא מרגיש,
ברגעים מוזרים, כשקשה לו להניח את העט
וכשהוא מפסיק הוא שוב נהיה אדיש
למציאות הכללית, זה ברור שחלק בו כמעט ומת

עד שיכתוב עוד שיר אחר...
ויבין שהוא כותב את האמת
אלף שירים שהוא זוכר,
על עוד דיכאון, רצון להיות כבר מת
והוא כותב עוד שיר אחד, מצרף לרשימה,
כשהוא כיבה את הנרות, הוא ביקש להיות עמוק באדמה.

רק כשהוא לבד, הוא כותב את השירים
על מה שקרה לפני שנים, כשהוא היה קטן,
הוא בוכה מכל מילה, הם חושבים שיש שקרים
אך הם לא קולטים, זאת האמת שהוא על דף נתן

עם המילים שגורמות לו להבין מה הוא מרגיש
ברגעים מוזרים, הוא מפסיק לכתוב ואז הוא מתמוטט,
ועוד הפסקה של רבע ג'ויינט חשיש
המציאות הכללית, מעורפלת כשעוד חלק בו כבר מת

עד שיכתוב עוד שיר אחר...
ויבין שהוא כותב את האמת
אלף שירים שהוא זוכר,
על עוד דיכאון, רצון להיות כבר מת
והוא כותב עוד שיר אחד, מצרף לרשימה,
כשהוא כיבה את הנרות, הוא ביקש להיות עמוק באדמה.