New Stage - Go To Main Page

נועם גונן
/
השיר הראשון

ככה סתם, הוא התעורר בבוקר
והלך לו ברחוב, אנשים כמעט ולא אמרו שלום.
הקפה נשפך על עוד שיר מאתמול,
התעורר אל המחר וניסה להזכר שוב בחלום

זה נראה שהוא היה שם מאושר
והשמש זרחה, הפנים שלו שוב התמלאו באור,
במקלחת לעצמו עכשיו הוא שר
על ההיא שהלכה, הוא מבין שאין סיכוי שהיא תחזור.

עצוב לו כל כך, רוצה להיות ביחד
ואיתך, זה קשה להסביר את השיר הראשון,
כשהוא כתב; "אוהב אותך", עבר בו סוג של פחד
זה נחמד, כנראה שהוא יילך לבד עכשיו לישון.

ככה פתאום, קנה עשרים ורדים
כתב כרטיס ברכה אחד, וחשב איך את תתני לזה לנבול.
כמו ללב שלו, מרגיש שזה נגמר,
מתעורר אל המחר ומבין שזה נגזר עליו לסבול.

זה נראה שהוא טיפוס לא מאושר
הירח כמוהו... מבודד שם ואין כלום שיעזור,
במקלחת לעצמו עכשיו הוא שר
את השיר הכואב, זה ברור שאין סיכוי שהיא תחזור.

עצוב לו כל כך, רוצה להיות ביחד
רק איתך, זה קשה להסביר את השיר הראשון,
כשהוא אמר, "אוהב אותך" הוא התמלא בפחד
זה נחמד, כנראה שהוא ילך לבד עכשיו לישון

עצוב לו כל כך, כשאין יותר ביחד
ואיתך, זה קשה להסביר את השיר הראשון,
וגם כשהוא אוהב אותך עובר בו סוג של פחד
זה נחמד, כנראה שהוא ילך לבד עכשיו לישון.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/11/05 17:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה