|
ניתן לטשטש דמעות
כל שיש לעשות הוא לקחת אבן שיש
ולהתמזג בה
ואם
עוד נשארה בך נשמה יתרה
תוכלי לרחף מעל שדות האבן הצחורה
ולראות מלאכים שהסבו מבטם ממך
כשכל כך
כל כך
היית זקוקה להם
כמו
באותו הלילה
כשאורו של חצי ירח נשבר
ונחבא בשיחים שניבטו מהחלון
בכף ידי היו מונחים עוברי תקווה
שצווחו במצוקה נואשת
וחורי כאב נטפו אל השלוליות שבחוץ
באוויר החשוך הצטיירה יללה
ומחזי עפו להקות של אמהות מבוהלות
לוחשות
סוף
אחר כך
נהייתה הדומיה
שממנה
אני מדברת אלייך
מאז
|
|
|
"אז... אתה הולך
לקנח את האף?"
מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי ממש
להגיד את
המילה." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.