[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גמנילה גוגין
/
תקרית אחת גדולה

איך זה שתמיד בחורות גדולות נדלקות על בחורים שבריריים וקטנים?
זו בדיוק השאלה שהוא שאל את עצמו בפעם המי-יודע-איזו באותו
ערב. הוא הוזמן למסיבה, שוב. הוא תמיד הוזמן למקומות כאלה.
בדרך כלל אחד החברים שלו, יותר נכון "המטופלים" שלו, הזמין
אותו ככה סתם מתוך הכרת תודה ואולי גם כי היה די משעשע בדרכו
ואהב בירה. אלה היו בחורים רגילים שבאיזשהו שלב בהתפתחות שלהם
חשדו בכך שלא הולך להם עם בחורות. חלק מהם בדרך זו או אחרת
הגיעו לידיו והוא "עזר" להם להתגבר על הקושי. והאמת הייתה שהוא
היה טוב במה שהוא עשה. העצות שלו גרמו להרבה בחורים מיואשים
ומרירים לשוב ולשמוח בחלקם. אבל כמו שאומרים... הספר הולך עם
ג'יפה. או משהו בסגנון. חיי האהבה שלו לא פרחו כמו שהיה מצופה
ממישהו שהבין בדברים האלה כל כך טוב. אבל אולי זה רק עניין של
זווית ראייה, ומזווית ראייתו הנמוכה יחסית, היותו נחשק ע"י
בחורות גדולות מימדים לא היוותה סימן להצלחה.
אז באותו הערב הוא כמובן לא ציפה למשהו שונה מגדר הרגיל. הוא
רק קיווה, והדבר חלף במחשבתו מספר פעמים כשסידר את שערותיו
הבהירות והדלילות מול המראה לפני שיצא, שהערב יעבור בלי
"תקריות". "תקריות", כך היה קורא לאותן בחורות, ואם הן היו
גדולות במיוחד היו אלה "תקריות גדולות". כשהגיע, הוא נשם
לרווחה לאחר שסקר את המקום במהירות. השטח היה נקי מ"תקריות",
למרות שלצערו גם מבחורות פוטנציאליות. אבל הוא נרגע והערב זרם.
הגיעה כבר שעה די מאוחרת של הערב, הוא הרגיש עייף וקצת סחרחר
מהבירה ששתה. הוא נשען על קיר ליד חלון פתוח ונהנה מהרוח הקלה
שנשבה דרכו. הוא לא שם לב איך צללית גדולה ומאיימת התקרבה אליו
ונעמדה לידו. כשהוא שם לב היה מאוחר מדי לברוח מכיוון שהיא כבר
התחילה את השיחה. השאלה הפילוסופית לגבי הבחורות הגדולות
והבחורים הקטנים חלפה בראשו כמו בכל פעם, משאירה הרגשת ייאוש
מסוימת. הוא נפנה אליה מהחלון, מסתכל בפניה הגדולים וכדרך אגב
בוחן אפשרויות מילוט. בלתי אפשרי, חשב, אני לכוד. הוא חזר
והתרכז בדבריה תוך כדי מחשבה מהירה על כך שיוכל להיפטר ממנה אם
יעמיד פנים שהוא עומד להקיא, זה עבד כמה פעמים. היא פטפטה
בעליזות ושאלה אותו מספר שאלות אך הוא שם לב שהיא לא ממש חיכתה
לתשובה. רוב הזמן הוא מצא את עצמו בוהה בתנועת שפתיה הבשרניות
שהיו מרוחות באודם נוראי, ובגלל הסחרחורת שלו הן נעו כאילו
בהילוך איטי. היא שאלה לשמו ואז לאחר שהציגה את עצמה דיברה בלי
סוף על המסיבה. לדעתו לא היה כלל מה להגיד עליה אבל העובדה
שהיא מילאה חמש דקות שלמות במונולוג עליה הפתיעה אותו במידה
מסוימת. זה גרם לו קצת להתעורר ואפילו להפסיק לחשוב על
אפשרויות מילוט. ואז פתאום היא גחנה אליו ולחשה באוזנו "בוא
נסתלק מכאן". ההבל החם של פיה הגדול על אוזנו, הדגדוג של רעמת
השער שלה בפניו וענן הבושם המתוק בצורה בלתי נסבלת שמילא את
אפו בלבלו את חושיו מאוד והוא כנראה הסכים, כי אחרי כמה דקות
מצא את עצמו הולך אחריה לחניה. היא הובילה אותו למכונית שלו
והוא הלך אחריה בצורה צייתנית למדי, בוהה בישבן הגדול שלה
מתנדנד עם כל צעד מתחת לחצאית שנצמדה אליו בעקשנות. כשהם ישבו
במכונית והוא פנה להסתכל עליה, כמחכה להוראות, פניה התקשחו
והיא הוציאה מהתיק שלה שפתון ומראה. היא נפנפה לעברו בידה העבה
ואמרה "תדליק את האור בבקשה." הוא הדליק את האור. היא החלה
למרוח שפתון על שפתיה שהיו מרוחות במילא, תוך כדי שהוא בוהה בה
ומתחיל להבין איך "הן", ה"תקריות", משיגות את האפקט הנוראי הזה
לשפתיים שלהן. היא סידרה את שערה בתנועות קלות ואז נפנתה אליו
עם חיוך מצפה. הוא קצת נבהל וחיכה שהיא תאמר משהו. הוא חשב על
זה שאולי היא מצפה שהוא ייקח אותה אליו הביתה. הוא ידע
שהבחורות ה"אלה" הן לא מהסוג שיחכה עד הפגישה השנייה או
השלישית. אבל הוא ידע שאצלו בבית זה פשוט בלתי אפשרי. בפעם
האחרונה שהוא הביא מישהי הביתה כמעט קרה אסון. הוא ניסה ליצור
אווירה רומנטית ובדרך אגב גם לשכר קצת את הבחורה כדי שהעניינים
ילכו יותר מהר, כמו שהוא יעץ להרבה "מטופלים" שלו, והלך להביא
בקבוק יין מהמטבח. בדרך הוא דרך בטעות על החתול של סבתא שלו
שיילל בקול רם והבחורה המבוהלת שרצה אחריו נתקלה עם הראש שלה -
היא הייתה קצת גבוהה - בכלוב עם הכנריות, שהתחילו לצייץ בקול
רם. הבחורה התחילה לבכות, החתול שרט אותו בנקמנות ואמא שלו
הגיעה עם מטאטא ביד למטבח מוכנה לתקוף. הבית שלו לא בא בחשבון,
ולכן הוא המשיך לבהות בה. היא כנראה פירשה את הבהייה שלו ואת
השתיקה כאות הערצה כלשהו כי חיוכה רק התרחב והיא הסתכלה עליו
בעיניים כמעט מאוהבות. הגועל עלה בו והוא רצה לסיים את כל
העניין במהירות. לבסוף היא פקדה עליו לנסוע לסניף הקרוב של
מקדונלד'ס. הוא קנה לה המבורגר עם שתי קומות, צ'יפס מוגדל ו...
דיאט קולה. בדיוק מה שכל בחורה אחרת כמוה הייתה מבקשת. הוא חשב
עד כמה הבחורות האלה כולן צפויות וצחקק לעצמו בייאוש, חושב על
הסיבה לכך ש"הן" נדלקות דווקא עליו. הבחור הקטן והשברירי שיודע
בעל-פה ה-כ-ל עליהן ומתעב אותן כל כך. למה הוא?! שאל את עצמו.
תוך כדי כך היא סיפרה לו די הרבה דברים על עצמה. מהדברים שקלט
הוא הבין שהיא הייתה סטודנטית למשהו. היא אהבה חתולים וכנריות
היו הציפורים האהובות עליה... היא פטפטה די הרבה ושאלה אותו
שאלות שהוא ענה עליהן בקיצור מוחלט. לבסוף כשהכניסה את הצ'יפס
האחרון לפיה היא חייכה אליו ואמרה "אז מה, ניסע אליך?" הוא פתח
את פיו כדי להמציא איזה תירוץ אבל היא כבר קמה כאילו שהוא אמר
"כן, בטח" ולקחה אותו תחת זרועה. היא נופפה לעובד בקופה,
שכנראה הכיר אותה וההוא פיהק בעייפות, מנופף קלות בחזרה. שוב
הוא מצא את עצמו במכונית. שוב אותו סיפור עם ה"תדליק בבקשה את
האור" והשפתון וסידור השיער המנופח. לבסוף הוא התניע את
המכונית ונסע לכיוון הבית שלו. אחרי כמה דקות הם כבר היו
בחדרו. הוא העיף מבט לשעון שעמד על שולחן העבודה שלו. השעה
הייתה שתיים בלילה. הוא חישב במהירות בראשו והגיע למסקנה שהוא
יצטרך יין. הוא שאל אותה אם היא רוצה לשתות משהו והיא חייכה
והנהנה בראשה. הוא פתח מגירה והוציא בקבוק יין ושתי כוסות. כן,
הוא חשב על דברים מראש, רק שהיא פירשה את החישוב שלו כרומנטיות
לשמה בעוד הוא פשוט רצה להימנע מתקריות עם חתולים וכנריות
באמצע הלילה, למקרה שיהיה מוכרח "לארח" בחורה. אחרי חצי שעה
היא התמתחה, פיהקה קלות ואז אמרה "אני כל כך עייפה, נלך
לישון?" הוא היה די רדום אבל כששמע אותה הוא התעורר ורץ לכבות
את האור. היא נשכבה על המיטה שלו והתכסתה בשמיכה. ביישנית, חשב
לעצמו. הוא התקרב למיטה, פותח את כפתורי מכנסיו. היא אימצה
אותו בזרועותיה והוא הרגיש כיצד שדיה הענקיים נמחצים אל גופו.
הוא הרים את ראשו ואז היא נתנה לו נשיקה גדולה ורטובה באף...
היא שאלה ברצינות גמורה "אתה בטוח שלא אכפת לך לישון על הספה
הלילה?"
הוא היה כל כך נדהם כששם את ראשו על הכרית הלא נוחה של הספה
בסלון שאפילו שכח לשאול את עצמו את השאלה המייאשת שהיה שואל את
עצמו בכל פעם אחרי סקס מזדמן עם "תקרית גדולה" - למה הוא?
הוא שכח מזה אולי כי לא קיבל שום סקס מזדמן אותו ערב, ואולי כי
הפעם כבר ידע את התשובה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תננה לי מן
הגזוזטרא, תרי
עשר איצטומכות
משכוכית, שכן
ערבו הן לחיכי
עד מאד


א. בן יהודה
עושה קניות


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/4/06 13:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גמנילה גוגין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה