רועי רובינשטיין / נשמה בכלוב גופך |
חגים לצליל צחוקך שכולו צל וזיכרון
אני לא שם כי גם בחיק נשמה בכלוב גופך
הייתי משורר שלך כתב וחברך האחרון
את היית בי כה הרבה ואני בך כה מעט
זה לא מדד אני יודע לכאבים יש כרך
אחר, בודד
אני לא שם בין שברי העץ
לזכרונות יש שורשים של תן וקח
אני, בכאבי בודד
אל באר מותך אנשים עולים כעת לרגל
ישובים קפואים מול תמונה וזיכרון
אני לא שם כי גם בחיק נשמה בכלוב גופך
רחפתי בכלובך רק במטס אחד של אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|