אולי לא תסלח לי,

אבל כשהכנסת אותה להריון,

לא יכלתי להפסיק לצחוק,

וסיפרתי לכל מי שאתה מכיר,

וצחקנו עלייך המון,

כי איכשהוא המוות תמיד בעקבייך,

וכל הבחורות שלך מעוותות,

רק בגללך,

ואנחנו צוחקים,

בשביל להוכיח לעצמנו,

שאנחנו שפויים,

ולנו זה לא יקרה,

ובצחוק הזה יש,

קצת היסטריה,

קצת פחד,

הרבה צביעות.

אבל בשבילי,

אפילו אחריי הקולב,

תמיד תהיה אבאל'ה.