|
בסוף היום לאף אחד אין כוח לשמוע צרות של אחרים / בסוף היום רק
רוצה להזדיין איתך לאור נרות וצרצרים מרקדים / בסוף היום אני
עייף נורא ורוצה את עצמי לעצמי / בסוף היום אין שום אנשים / רק
שומע את קולי ובוכה לאלוהים.
פזמון:
ומתקשרים ואומרים שנפגשים / והולכים רק בשביל ללכת / ומתקשרים
ואומרים שנפגשים לומר עשיתי את זה ואת זה נותר עד גיל 30 רק
להגיע לזה.
בית ב'
וצחוקים של פעם מעולם לא נשמעים אף פעם / כמו תמיד היינו ילדים
ועשינו שטויות של יחד / בעצם רק את זה הבנו אולי קצת מאוחר /
בעצם נראה לי שאסגור את האור קצת מוקדם.
גשר:
והנה את סגורה בתוך תמונה / ואין לך איך לצאת / ואת רצה בתוך
מחשבותיי מנסה להמלט / ואת אוהבת אבל לא בטוחה כי נראה שפספסת
את הקליק / אבל אני כמו תמיד מחכה בתקווה שלא אתבדה.
בית ג'
ואז אנחנו שוב קמים כאילו שום דבר לא קרה / קפה עם 2 סוכר
ויאללה לחיות את השגרה. |
|
|
גניבות
ספרותיות, זה
ממש כמו שכתבתי
בנעוריי בספרי
הראשון: "צר
עולמי כעולם
נמלה".
כל הזכויות
שמורות לפרופסור
שטיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.