היה היה בממלכה רחוקה נורא, הרחק הרחק מפה גרו להם בשלווה
הגויאבה האגסית והתפוח.
בין עוד הרבה פירות הם גרו להם בעיר קטנה, קצת רועשת, אך
משעממת.
יום אחד התפוח גילה שהוא מאוהב נואשות בגויאבה. הוא הרגיש
בפנים כל כך טוב, כי חשב שהגויאבה אכן גם אוהבת אותו, אך נדהם
לגלות שהגויאבה אינה אוהבת אותו, היא מאוהבת באיזה מלפפון עם
רסטות, שהסתובב לו בעיר וכבש בנות תמימות וחסרות ביטחון.
התפוח הזיל המון דמעות. הוא לא ידע מה לעשות עם כל הרגשות שלו,
עד שהתפוח החליט שהוא לא מוותר: "אני אלחם על גויאבה לא משנה
מה יהיה!"
במשך כמעט שנה הוא נלחם עליה בצורה שאף אחד לא התקרב אליה כי
פחדו ממנו. הוא שלח לה מכתבים, עשה לה דברים יפים, בקיצור מחזר
רציני מאוד.
הגויאבה תמיד ראתה בו כידיד טוב מאוד, הכי טוב שיש לה, אט אט
הם הפכו ונהיו להיות מעין אחים, והחברים הכי טובים, הוא השקיע
את מרבית זמנו בה והיא השקיעה את מרבית זמנה בו.
התפוח הרגיש שלעולם היא לא תחזיר לו אהבה, לכן ניסה לשכוח אותה
עם פירות אחרות.
ניסה את מזלו עם צנונית, קיווי ועם עוד הרבה פירות אחרות, אבל
אף אחת מהן לא הצליחה לגרום לו לשכוח את גויאבה.
יום אחד גויאבה הציעה לו תראה, אולי תנסה משהו איתה?
עם מי שאל התפוח? איתה... עם האגסית, התפוח הביט ואמר, לא! מה
פתאום, מי זאת? היא בכלל לא מוצאת חן בעיניי!
הגויאבה הפצירה בו שינסה.