אני יכולה להתנהג כאילו לא אכפת לי, כאילו לא מפריע לי שאת כבר
לא שם!
אבל זה לא יהיה אמיתי
זה הנסיון שלי לשקר לעולם, לך ובעיקר לעצמי.
אז היום החלטתי להתמודד. במקום להמשיך ולשקר לעצמי החלטתי
לכתוב, כי כאן לא תצטרכי לראות אותי - כאן אני לא ארגיש שאני
צריכה לשחק אותה חזקה.
את
את המון בשבילי, כמעט הכל! ואני? אני לא מצליחה להבין למה.
אולי לא מגיע לי לדעת.
המצב הזה, הנתק הזה בינינו כבר קרה - בדיוק אותו הדבר - את
מתנתקת ואני לא מבינה
הצלחנו לפתור אותו - איך? אני התחננתי שתסבירי לי. בכיתי, בכית
גם בסוף סלחת לי והמשכנו הלאה.
החלטתי שהפעם אני לא אתחנן אפילו לא אבקש ולא כי אני לא רוצה -
להיפך - זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם...
אבל אולי הפעם הקודמת הייתה טעות? אולי זו הייתה טעות לרוץ
אליך ולגרום לך לסלוח לי
הפעם אני נותנת לך להתבשל בהחלטה שלך - אני לא מתכוונת להתערב

באמת שאני לא יודעת איפה אני אצליח למצוא לך תחליף...
לך אני לא דואגת - את תסתדרי מהר מאד כי את עושה את זה מבחירה
לי יהיה קצת יותר קשה כי אני לא רוצה תחליף
אני אוהבת אותך כמו שמעולם לא אהבתי בנאדם
את החסרונות והיתרונות
את הצחוק המתגלגל עד דמעות וגם את דמעות האושר - את כל
הרגעים!
מלארגן לך מסיבת הפתעה מטורפת ועד השיחות הקטנות של הלילה..
אני אוהבת אותך, את כולך, את המכלול - לא בחלקים, כאדם שלם
יחידה אחת בלתי נפרדת.

אני לא יוצאת עכשיו במסע חיפושים אחרי חברה חדשה כי אני יודעת
מלכתחילה שהחיפוש הוא מיותר
חברה כמוך - לא תהיה לי שוב...

אין לי את הזכות לערער על ההחלטה שלך. אני גם לא מחפשת את
ה"למה" - זו ההחלטה שלך ואני אצטרך להתמודד איתה
ואל תדאגי! אני אסתדר אבל יהיה לי קשה
לא כי אני צריכה אותך -
אני לא!
זה הרבה מעבר לזה - זה הרבה יותר קשה ומורכב
אני רוצה.
אני רוצה אותך בחיים שלי ולא אף אחד אחר
אבל כנראה שזה אחד מהשיעורים שלי בדחיית סיפוקים

כי אני אותך - אבדתי.
ואני אפילו לא יודעת למה...