הדמעות שלך והחלום שחלמת לפני שנתיים,
הפחד הזה שמתגנב אלייך מידי פעם כשאת לא שמה לב
והזיכרון המקסים מאותו לילה שהיית איתו וגרמת לו לבכות,
לא בכוונה להכאיב... אני יודע...
המחשבות על אושוויץ והמחשבות שבאות לפעמים,
בריצה, בבי"ס על כל מסגרת שהיית בה...

כל זה נמצא אצלי,מולי,
פרוש כמו מפה או יותר כמו פאזל,
חתיכות ממך מכל מיני שלבים וזמנים,
הכל על המסך שלי,

וככה אני מכיר אותך,
מדמיין רעמת תלתלים,
לפי תיאור כזה או אחר בטקסט מסויים,
רצה בין הבתים, אולי בבוקסר וגופייה משתרעת על מיטה בחדר...

יש לי פיסות ממך,
פיסות של נייר, חתיכות מפאזל
מילים כאלה ואחרות שבחרת להראות לי,
כמו עומדת מולי על במה,
את כאן, על המחשב שלי,
על המסך שלי,
מסתובבת לי בראש...

נכתב כאסוציאציה רגשית לטקסט- "פיסות נייר-שברי חיים"
שגרם לי לחשוב על כל כתיבה ועל ההתחברות אליה.
השיר המקסים אליו הטקסט מתייחס:
http://stage.co.il/Stories/497220