|
בלילה בלילה
באות המחשבות
בהתחלה תמימות
ואחר כך משונות
הראש מצלצל חלול
הלב מתרוצץ לי בין הקירות
ובפנים
הכול נמתח
כמו מסטיק לעוס
כמו זפת - טיפות מלוכלכות
סמיכות
מבריקות
משמנות את
גלגלי השיניים של געגוע
שאינם חורקים עדיין
וכך נפתחת הדלת החוצה
היצר זוחל לאט דרכה
הדימיון (שוב) עובד ללא הפסקה
השרירים נמתחים
מתי אפסיק כבר להיות שלך???
31.10.05 |
|
|
פססט, בחור, אם
תתן לי פרוטה,
אתן לך מחציתה
כשכר על טרחתך.
סקוטי קולני
(הפעם בלחש)
בעולם העסקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.