אחת הפנטזיות שלה מאז ומתמיד היתה לשכב עם הבוס שלה במשרד. גבר
שרמנטי, מושך, בעל כריזמה, בנוי לתלפיות, גבוה - פשוט לגמור רק
מלהסתכל עליו. במהלך כל שנות עבודתה במשרד, היה רומז לה הבוס
רמיזות מיניות אך משתמעות לשני פנים, כך שלא הגיבה או נתנה
חשיבות לדבר, למעט העניין שהייתה קצת נבוכה, בכל זאת בוס שלה,
גדול מנה בכמה שנים טובות, גרוש ונראה נהדר. במשך הזמן היא שמה
לב שהוא כל הזמן מחמיא לה על המראה הויזואלי שלה, על העבודה
שלה, על הבגדים שהיא לובשת, על הריח שלה שגורם לו לשיכרון
חושים וכל מיני דברים מביכים שקשה יהיה לה, אני משערת, לתאר
במילים, הואיל וכל מילה שהיא תוסיף, תעורר בכם יותר ויותר את
היצרים המיניים שלכם.

בכל פעם שהיה נכנס למשרדה, ליבה היה פועם ותחושת פרפרים בבטן
וכאבי בטן של התרגשות. הוא היה נכנס למשרדה, כאמור, בודק מה
היא עושה, כביכול, עומד לידה עם רגליים מפוסקות ומדי פעם מלטף
לה את השיער ומחייך. היא הרגישה מאוד נבוכה ומאידך, המראה
הקוסם שלו, המעמד שלו, הכריזמה והשרמנטיות, גרמו לה בכל פעם
מחדש, כשנכנס למשרדה לדפיקות לב מואצות, לרצון שיגע בה, שיפשיט
אותה, שיזיין אותה, אך היא לא אמרה דבר, שמרה על זכות השתיקה.
פשוט ישבה במשרד והרגישה איך התחתונים נרטבים לה ואין לה שליטה
על הרגשות שלה - היא סיפרה לי כי חשה סוג של התכווצויות למטה
ותחושה שהיא משתוקקת שיקרה משהו.

במשך כארבע שנים נמשכו החיזורים האינטנסיביים, הן מבחינה
מילולית והן מבחינה פיזית, אשר התחילו בשנה החמישית - השנה
האחרונה שעבדה במשרד זה - היה נוגע בה בליטוף בשיער, או
בצביטות בישבן, או שהיה מתקרב אליה ומריח את הבושם שלה מהצוואר
שלה ואומר לה עד כמה זה מגרה אותו, היה חוסם לה את הדרך ומשחק
איתה במשחקים אירוטיים שקשה היה להתעלם מהם. לעיתים כשהייתה
הולכת לשירותים, שנמצאו בתוך המשרד הגדול, היה גם הוא הולך
לשירותים, בדיוק באותו הזמן - מעניין??? ותמיד הם היו מוצאים
את עצמם באותו איזור השירותים, דבר שהיה מביך אותה עד מאוד...
שירותים... זה ברור.

לעיתים מרוב שהמצב הלהיט אותה והיא רצתה שיגע בה אך לא רצתה
להביע את רגשותיה, היא סיפרה לי כי היא היתה הולכת לשירותים
ומאוננת וחוזרת לשגרת היום. "דבר כזה בחיים לא קרה לי", כך היא
אמרה, "אני חושבת ששברתי שיאים", היא הוסיפה.

יום אחד, נשארה לבד במשרד בשעות הערב המאוחרות, עת כולם כבר
הלכו לביתם. פשוט היתה לה עבודה רבה ורצתה לסיים אותה. השעה
היתה 21:15, היא זכרה בדיוק. לפתע שמעה מפתחות של הדלת ומישהו
נכנס למשרד. היא התפללה שזה לא הוא, הואיל וידעה היטב שאם זה
הוא, היא לא יודעת לאן הם יגיעו והשמים הם הגבול, לאחר כל
הרמיזות שלו והרצון שלה לממש את הפנטזיה עמו. ובאמת לא קשה
לנחש... אכן זה היה הוא שהגיע. הוא בא באמתלה ששכח משהו
במשרדו.

היא מספרת כי היא רעדה כולה והתפללה שלא יקרה כלום, למרות
שבסתר ליבה השתוקקה שיאנוס אותי ויקרע אותה במשרד, על השולחן.


הוא נכנס לחדרי ושאל "מה קורה?" "היכן אני עומדת עם העבודה?"
היא השיבה לו והוא אמר שהוא שבע רצון ממנה. היא שמחה, חייכה
והורידה את פניה לכיוון הקלסר שישב על שולחנה, עושה עצמה כאילו
היא ממשיכה בעבודתה, למרות שראשה לא היה מרוכז כלל, נו... איך
אפשר?

הוא קרא לה בשמה והיא הסתכלה עליו קצת מבויישת. הוא אמר לה
שהיא  נראית נפלא והוא חייב להתוודות... והיא שאלה... "מה? על
מה להתוודות?"  הוא ניגש אליה, נתן לה נשיקה צרפתית רטובה על
הפה.

היא מספרת כי היא חושבת שזאת אחת הנשיקות הארוכות ביותר שהיו
לה, היא ניסתה לעצור את זה - פחדה מאוד, אך היה לה קשה, הייתה
מגורה. הוא החל לגעת בה בחזה, לנשק לה את הצוואר, הכניס את ידו
מתחת לחצאית שלה - כן, דווקא באותו היום היא הגיעה עם חצאית,
לרוע המזל, או שלא, כבר אין לדעת, ואז נגע בה בתחתון שהיה רטוב
ואפשר היה לסחוט אותו. אחר כך הוא העביר את ידו לאיבר המין שלה
שהיה רטוב כמו מפלי הניאגרה.

הוא שיחק לה בדגדגן והיא גמרה כמה פעמים, כולה הייתי רטובה, כך
היא סיפרה לי והייתה לה שפיכה חזקה מרוב ריגוש. היא זוכרת היטב
כיצד הוא הרים אותה בידיו החסונות על השולחן, הוריד לה את
התחתונים הרטובים, הריח אותם, משהו... פתח את הרוכסן במכנסיו
והיא ידעה שזה זה... זה בא. אך לא, הבחור רצה לשגע אותה יותר
ויותר, הוא הפך אותי באגרסיביות בצורה כזאת שעמדה על ארבע
(תנוחת הדוגי?) הוא הוריד את חגורתו ממכנסיו והחל מכה בה
בישבנה, עד שכאב לה, כך היא מספרת ומשחזרת בפניי, אך טוענת
שהיא גם נהנתה. הוא הצליף והצליף וכל ישבנה נהיה אדום - היא
ממש זכרה פרטי פרטים - אני עצמי כששמעתי את הסיפור הייתי
נבוכה...

אחר כך הרים אותה על הידיים ולקח אותה לחדרו של הבוס הגדול
במשרד (בעל המשרד). היה לו חדר ענק וספה מעור שחורה, היא ממש
זוכרת כאילו זה היה כתמול שלשום, הוא הניח אותה על הספה ורגליה
היו פסוקות, היא נגעה באיבר מינו וניסתה לגרות אותו, היא מספרת
וחוזרת כי היא השתוקקה שיחדור אליה. ואכן  כך היה, כמעט ממש
כמעט, הואיל ושיחת טלפון חשובה מנעה ממנו זאת, הוא ניסה לשחרר
את שיחת הטלפון כמה שיותר מהר וכך עשה.

באותו הרגע היא מספרת כי חשה ששיחת הטלפון היתה במקום, הואיל
והיו לה רגשות אמביבלנטים האם לעשות עמו את זה, אם לאו ומה
ההשלכות של זה לגבי המשך עבודתה במשרד, אז היא מספרת, ששיחת
הטלפון שהפריעה, גרמה לה קצת להתקרר מהעניין. והוא - לא היה
אכפת לו, הוא פשוט "התעלל" בה ושיגע אותה.

היה להם ערב רטוב ומטורף וערב שהיא לא תשכח לעולם, כך היא
מתארת.

את עבודתה שתכננה לעשות באותו הערב לא הספיקה לעשות. אך היה לה
את אחד הערבים המרגשים בחייה. הוא החזיר אותה לביתה ואמר לה
שנהנה מאוד ושהוא רוצה שזה יקרה שוב. היא לא ענתה, כך היא
מספרת, הייתה נבוכה... למחרת היא הגיעה למשרד כאילו לא קרה
כלום. הרמיזות שלו בעיניים, המבטים שלו גרמו לה להבין שהוא לא
שבע ורוצה עוד והיא מבחינתה, ברור שרצתה וכמה שיותר... אך
פחדה.

חלמה, פינטזה, רצתה - אך עשתה סטופ הואיל והפחד, כאמור, שלט.
הפחד מההשלכות שתהיינה לגבי המשך עבודתה במשרד - אמרתי לה שהיא
צודקת, למרות שזאת פנטזיה חד פעמית. היה לה קשה, הרגשות
המעורבים. הרצון מחד והפחד מאידך, הפנטזיה רדפה אותה וגם אותו,
אך היא היתה מספיק חזקה להגיד לעצמה שזה היה מקרה חד פעמי,
אפיזודה חולפת ועליה לשכוח מהכל ולהמשיך בשגרת החיים.

היה קצת קשה אך הכל בסוף הסתדר. היא בסוף, למיטב ידיעתי, עזבה
את המשרד אחרי תקופת מה וכעבור חצי שנה נודע לה שגם הוא עזב
אחריה את המשרד ומצא עבודה אחרת - דרכיהם נפרדו. בהתחלה הוא
היה מתקשר אליב השכם והערב, הייתה עונה לו ולעיתים לא עונה לו
ולעיתים לסירוגין - עד  שהפסיקה והחליטה להמשיך בחייה... הבינה
שיש לו ילדה קטנה והוא המשיך בחייו - אותו הדבר לגביה ואני
חושבת שהיא עשתה את הצעד הנכון במקרה דנן ומה שנותר זה סיפור
אירוטי, חווייתי שאי אפשר לשכוח וגם אני, כצופה מהצד - לא
יכולה להתעלם מהסיפור...