בוקר,
יום רגיל שבשגרה,
צחצוח מהיר,
דבר לא השתנה.

תחפושת,
החלטה מהירה,
לנסות להפוך לאחרת,
כנראה שכבר אין ברירה.

אשמה,
שונאת את עצמה על הכל,
אין לה מקום פה,
רק לשקוע בחול.

רחוקה כל כך,
במיטה לא שלה,
מחפשת פתרונות,
לבעיה רחוקה.

מחכה,
לזה שיבוא,
אבל הוא כבר של אחרת,
והאחרת שלו.

סופרת ימים,
רק לחזור למציאות,
יודעת שיכאב,
אבל כאב מתוק.

היא,
חיה בעולם רחוק ממנה,
מחפשת קרבה,
מקשיבה להכל אבל לא מגיבה.