דניאל גלוזשטיין / אחרית הימים |
הכל מתכסה בלבן זהוב של עלי השלכת
באביב הירוק
העולם עומד דום לכאב
בשממה של הטוב
הרי ירושלים קרועים מאימם
פצעיהם מתבוססים בצומח החי
אך רק לא בדם
שמים כסופים מתמזגים עם הים
צליל חלילית
ושוב השקט הרם.
והנה אני, מחלון ביתי
משקיף אל הרי הציון
ונבואה אל אוזני מחלחלת
כמו חשק אדם לגלי הים
ולרשרוש עלים צימאון.
צמא אני צמא אל דברי אדוני
אל תורת האמת והטוב
הו אלוקי כמה סבלנו
אך הרעה נפל
אנחנו הרב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|