יוסף איזנשטדט / עדות בצבע |
כמערת קדומים.
באחת התמונות
את ישובה על גבעה
ומציירת את כולן:
עין - כרם מפותה יהלומים
ואת מלקקת טיפות
מן האויר.
הזמן חילק את ההרים
לטרסות כמו לעולמות קטנים
וצבעים עמומים
מלאו את החלל
ביני ובינך.
את ירושלים עזבת
אך עדיין נפרדת
ציור אחר ציור,
ואני אבן-קיר בסמטאות,
תמונות בכיס - חזי,
בית אחד שאינו קיים.
עדות בצבע
למה
שאין לראות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|