כשהוא היה קטן העולם נראה כה קסום.
בזיכרונו נשיקות מאמא לפני השינה וטיולים בשדה ומגעם הרך של
אפרוחים.
יום אחד, שנים רבות לאחר מכן הוא התייצב לצו הגיוס.
ערכו לו בדיקות ראייה והרופא קבע שהוא רואה מטושטש.
הוא ניסה להסביר לו שזה לא נכון אבל הרופא ההמום הסביר לו
שהראייה שלו כל כך גרועה, שזה נס שהוא בכלל הסתדר איתה עד כה
מבלי להידרס או ליפול מאיזה גג.
הוא קיבל את אותן זוג מראות קטנות ומאוזקות במסגרת ברזל קטנה
יום לאחר מכן.
כאשר הוא ענד אותן בפעם הראשונה הוא הרגיש בהירות גדולה והכל
נראה חד. הוא שם לב לחספוס
של מדרכות ולמימיות של העיניים. האור לא היה עוד ערפילי. הוא
ראה כמה שקצה של סכין חד ודלת נסגרת עד הסוף ושהלילה חשוך
ושהכוכבים רחוקים ובודדים.
באותו הלילה, במיטתו, הוא שם לב שהסיד מתקלף על התקרה.
בבוקר למחרת הוא הלך לחנות קנה ובנה וקנה פטיש 5 קילו.
שם מחוץ לחנות במגרש החנייה הוא ניפץ אותן ללא היכר.
הוא אסף את הזכוכיות ונחתך ביד. הוא רק הרגיש זרם חמים ומענג
של כתמים אדומים על ידיו.
זרק הכול לפח. חזר לביתו ושטף ידיים.
לילה טוב אמא, הוא נישק אותה ברכות במצח.