שוכבת אכולת זעם
כגבר מוכה זיבה.
זבה דמעות, זעה ודם
נענשת במכה לא כתובה.
מתחפרת, מבקשת מחסה בקרקע טובענית,
מגוחכת כאישה העטופה באמצע הקיץ
במעיל פרווה.
מתרפקת על ברכי העבר
לוחשת תחינות וקללות
מחפשת נואשות נחמה
בחרפת האכזבה.
זועקת:"לעולם לא"
מקיימת את הבטחתה
עד לפעם הבאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.