|
רחוב עמוס בשקט
שקט שלא נם
רחוב שונא ללכת, שונא ללכת איתם
למטה אי שם בסמטה חשוכה
מי יודע מה תמצא
הולך לך
הולך לך
ברחוב חשוך
מלא אפלה
איתה אין תקווה?
אולי סתם דימוי זה היה.
יורד עוד קצת
פוסע בשביל נטוש
והנה נדנדה חלודה
זעה בשקט מופתי ברוח קרירה של שלווה
מביט בגן הילדים הבודד
בנדנדה החלודה שרק לרוח מגיבה
מביט ולא מבין איך
לא מבין איך קרה שננטש הגן החשוך
שנקטעו חיים שלמים
או שמא הם פה ואינם יודעים?
הולך קדימה
מהר ללא עצור
אין יותר לאן לחזור
עובר לצידם
רואה עולמם
איני זוכר דבר מחיי
אך את הגן הנטוש לעולם אזכור
לעולם אראה ברוח עיני
לעולם אהיה בו,
עד אשר יבואו שותפיי חיי
לבהות בשקט
לכעוס
לבהות באמת
ולא להבין שוב
לא להבין לעולם
כי אפילו מכתב לא השארתי לצידם,
כי אפילו מכתב לא כתבתי עבורם. |
|
|
זה שהוא זרק
אותי לא יכול
להיחשב כמניע
לרצח במשטרה,
נכון?
מתוסכלת, נקמנית
וכנראה גם חשודה
ברצח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.