|
הם עמדו ושתקו
הוא ניסה לחשוב ולהמר
מה היא חושבת בתוכה
ואיך שכל זה לא עוזר
אין דבר שהוא לא ניסה
אבל השקט כבר צורב
וכמה שהוא ליטף ודיבר
כבר לא עזר שהוא אוהב
הם נשארו יחד לעמוד
בתוך תמונת מצב קפואה
הם מושלמים כמו ציור
רק שהיא בפנים קרועה
הוא לא רצה להתייאש
נשאר חזק גם בשבילה
במלחמה כל כך שקטה
ככה בלי לומר מילה
אבל הכאוס הגועש
הציף את התהום
השורר בתוך תוכה
וניפץ את סכר החלום
גם הוא הפסיק כבר לדבר
והיא ידעה וכאבה
אולי בתוך אותם צלילים
הם ימצאו את התשובה
בכל השקט המדומה
פתאום היא קמה והלכה
יש גשם וראשה מורכן
שלא יראו איך היא בוכה |
|
|
אני לא מפחד
מהמוות...
אני פשוט לא
רוצה להיות שם
כשזה קורה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.