אני מנסה לתרץ את הרצון שלי להתנתק בך בכל מיני דברים קטנים.
אבל אתה יודע שזה נמשך כבר שנים. אתה יודע שהאהבה שלי אליך
היתה חסרת חשיבות בשבילך. כמה פעמים הצעתי לך. כמה פעמים
סירבת. איך היית עם חברה שלי טובה, כך מול עיניי. אמרת שאתה
תמיד תאהב אותי, כידידה כמובן, אבל זו לא אהבה. אתה רק רוצה
שאני אבדר אותך, בסיפורים הקטנים שלי, על האנשים המפורסמים
איתם אני נפגשת. אתה רוצה שאני אצא איתך למועדונים שתוכל
להראות לידי, שתוכל להתפאר בתכשיט שלך מול אנשים. אבל זהו, אני
לא יכולה יותר. אז זה יכאב, לשנינו, אבל לפחות יגמר הכאב ששוטף
אותי כל פעם שאני רואה אותך, שאני מקשיבה לך. כל פעם שאני
מתבוננת בעיניך וחושבת כמה יפה לך היה להיות קרוב לעיניי. כמה
אתה טיפש. וכמה אני מפחדת.
להתראות יקר שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.