[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הלילה אני אארח חופש בכורסא בסלון.
אני אכין מגש עם תה וחלב בשבילי, ואושיט לו
את ידי השמאלית, שיכסוס עד תום את ציפורניי.
אני אפטפט איתו כאילו אנחנו מכירים, אשאל מה הדבר הבא שהוא
מתכנן לרוקן בתוכי, ומאיזה כיוון. אולי אוכל להשאר מאוזנת.
הוא יגלגל עיניים ויחייך. לחופש יש חיוך דק דק כמו סכין יפנית
מעוקלת, והוא כולו ברק מתכתי מושחז ועיניים צהובות כשל חתול
שמן. הצחוק שלו פראי כמו המרחבים הזרועים הפורחים בשערו, מתבדר
ברוח תמידית שהוא מכה גם בי.
רק החיוך שלו ואני
בחושך.
אני לחוצה ודרוכה
לקראת
תשובה מפולפלת
הוא שובה אותי לאט לאט, בפירורים
דג את נפשי מתוך עיניי כאילו היו הן תאי כלא קרים ומחניקים
בעוד אני נאנקת בבעתה, תופסת באצבעות מדממות
בסורגים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חשבתי לעשות
קאמבק
היסטרי לעבודה
בתור
אינסטלטור של
מפורסמים.
מה רק לצביקה
מותר?

יעקב פופק


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/2/06 18:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלה זאתי נאמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה