ברברה שוגר ואן / לפעמים |
עושה לי עצוב
לחשוב עלייך שוב ושוב
את כמו דמות
מתוך חלום
נוגעת, לא נוגעת
מסיטה את מבטך
אל עבר החלון
היא אמרה לי
"תלך, נהיה כבר מאוחר"
אבל נשארתי
למרות שלא היה מותר
רציתי עוד קצת זמן איתה
לא אשאיר אותה לבדה
וימים חולפים והיא מסתכלת
על השמש ושמי התכלת
שוכבת וחושבת
ומבטה אל החלון
מתי כבר יגיע יומה האחרון?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|