הירח המלא מאיר לה מסביב.
הלבד,
הבדידות,
הריקנות.
מסוגרת בתוך עצמה.
אין חברים,
אין אויבים,
הזיכרונות מטושטשים.
לא אוהבת,
לא שונאת,
נשרפת מבפנים.
אין תקוות,
אין חלומות,
בואו וקחו אותי - היא מתחננת.
אין אף אחד,
אבל היא לא לבד.
אבן היהלום המלוטש,
אין להביט
ואין לראות,
בתמונות העתיקות...
לטעום את החיים
חסרי הטעם,
היא משתוקקת.
ברוכה הבאה לעמק המוות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.