שטויות שרשמתי בין לבין, על חציל אחד ואוטו גלידה מזדקן.
(והרבה על אתמול)

חלק 1: חוסר האמון.
אתמול גיליתי די במפתיע שאני מאוד נהנה להפליץ בחושך. זה היה
מאוד מעניין, נכנסתי לחדר, הפלצתי, והמנורה נדלקה. זה היה
מדהים! גיליתי שיש לי יכולת להדליק אור בעזרת נאדים. כשסיפרתי
זאת לאבי ולאמי הם לא האמינו לי, אז כשירדנו במעלית הפלצתי
ותקעתי את שלושתנו שם. אבא כמובן צחק והתנצל על חוסר האמון בי
ואמא... ובכן אמא נאלצה להפליץ כדי שהמעלית תמשיך לרדת.

חלק 2: ג.יפית.
אתמול זרקתי מקרר על ג.יפית... ושכבתי איתה... בבוץ. מיד לאחר
מכן שיחקתי לגו. בניתי ארמון ואביר... בגובה של חמש מטר אבל
הוא היה אביר הומו, כי נשארו לי רק חלקים ורודים. הלכתי לשחק
סנוקר, חשבתי להתרענן קצת ואולי להכיר בחורות חדשות בשביל לשחק
תופסת עם מישהו.
אני מרגיש אינדיאני... למה?... אני לא יודע... אולי בגלל
שתקועה לי נוצה בתחת מגיל 8.

חלק 3: קונדיטוריות.
אתמול ראיתי את הפרק החמישי של "דנוור הדינוזאור האחרון"
וגיליתי די במפתיע שדוד נהג במשך שנים לשחד קופסאות נעליים
ישנות לשרוף קונדיטוריות. המורה שלי להיסטוריה היתה פעם
קונדיטורית. סתם, היא לא היתה. צחקתי. אני אוהב לצחוק. אני
ונילי, גם היא אוהבת לצחוק, נילי זו הפטריה שיש לי ברגל. היא
איתי כבר שנים, אני אוהב אותה והיא אותי. מחר אנחנו מתחתנים.
היא רוצה שנתחתן בלול, אבל כבר סגרתי עם דוד שלי על רפת. ואף
אחד לא מתעסק עם דוד שלי - דוד שלי הרי שרף קונדיטוריות.

חלק 4: גרביטציה.
אתמול גיליתי את כוח הגרביטציה כשבטעות נפלתי מקומה תשיעית.
הייתי מאוד מאושר מהגילוי אבל לא הספקתי לספר לאף אחד בגלל
שנמרחתי על הכביש שניות ספורות אח"כ. בגן עדן כולם קיבלו אותי
במחיאות כפיים. מוזר. הלכתי לישון. בבוקר נסעתי לת"א והתנגשתי
חזיתית בתכשיר לניקוי חלונות, אני והתכשיר מצאנו את עצמנו
מרוחים על הכביש כשמסביבנו קהל רב תוהה מה לעזאזל תכשיר לניקוי
חלונות עושה בחלק הזה של העיר. הרי ידוע לכולם שלכאן מגיעים רק
מוצרי טיפוח - אפילו סבונים זולים נתקלים בקשיים רבים להגיע
לפה עקב מחסומים רבים של דיאודורנטים בפיקודו של קרם לחות אחד.
אני בעצמי קרם לחות. קוראים לי משה... משה לחות. אני מהגר לא
חוקי מאוזבקיסטן... דרום אוזבקיסטן ליתר דיוק. עליתי לארץ עקב
קשיים כלכליים שנקלעתי להם בגלל התערבות טיפשית עם טוסטר אובן.
הפסדתי לו הכל ועכשיו אני פה, עובד בעיריית ת"א מזה 8 שנים
בתור פח זבל מוסווה. עבודה מאוד קשה, 10 שעות ביום, בלי
הפסקות, משכורת זעומה, אבל אני לא מתלונן, באוזבקיסטן היה הרבה
יותר קשה וגם לא היה שם חשמל. הכל עבד על אנרגיה סולקית, שזה
אנרגיה שמופקת ממלפפונים... חמוצים. כל מכשיר מחובר שם למלפפון
חמוץ, זה בעיה. אשתי אלרגית למלפפונים חמוצים.