|
רגע דימיתי כי נגה עלי אור ישועותיך.
מבעד דמעה נימוחה הזיתי שלווה ונועם.
לילה שגיתי בהקיץ כי קראו דרור נפלאותיך.
אוי כי נדמה לי היה שאליך ייחלתי לשוא:
הרף נכספתי ואמוט.
אבק ברוח
וחושך על פני תהום.
היה כלא היה
ובלעה עלטה את ערגת שגיון הנוחם.
אחרד לילותיי כי חבלי ביעותים אפפוני אימה פני צער.
לא אגם מים רווה ישימון כי אך דמעותיי על החרבה.
אין אור בשחת מעמקים זולת חזיון המתעתע
אולם קיוויתיך
אם לשוא נכספתי לא לשוא אמוט
לא לשוא קראתיך ולא תענה
על כן קיוויתיך
אל נא תגנוז את האור בסתרי מצולה
אל נא תסתיר את פניך מלב מדמם
אל זו תימוג משאלה וחלום
ואל נא תדעך להבה
האר את עיניי
האר לילותיי
האר את הלב שכבה
האר לי הדרך
האר חיי פן אחשך המוות |
|
|
הבעיה שלכם היא
שאתם מציגים
תמיד את
האירועים באופן
חד צדדי
אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.