- סיפור קצרצר מאת איתי אדרי -
               או...
"דברים שעולים בראש בשתיים
לפנות בוקר (כשאתה מובטל)..."


הוא היה רץ למרחקים ארוכים,
ומאהב למרחקים קצרים.

לא היתה לו בעיה של קוצר נשימה,
הוא פשוט היה זקוק למרחב נשימה

הוא ראה אותה רוקדת על שברי זכוכית,
הוא קרא לה "בייבי מלנכוליה".

היא התאהבה בו ממבט ראשון, היא היתה עיוורת.
סומאה מטעם דבש האהבה שבכוורת.

הוא התעורר אחרי שלושים שנה לצינת בוקר נרקומנית ולחש:

"הגברים מתחתנים כי הם עייפים;
הנשים - כי הן סקרניות ושניהם מתאכזבים".

אוסקר ווילד אמר את זה, אבל הוא
היה הומו בארון מחוכים וביריות.

מלכת הדבורים כישפה אותו
והיא מוצצת לו צוף ישר מהסחלב.

בתום לילה קייצי סוער, הם נרדמו.

הוא התעורר במכון לרפואה משפטית,
הוא היה שוטף גופות - והיא התקלחה.

היא יצאה מהמקלחת אפופה אדים וניחוח קרם גוף,
לנשים שאתה אוהב יש ריח משכר - ממכר.

הוא חשב לעצמו: לאישה שלי יש
ריח של קרם גוף ושיער רטוב.

הוא התעורר במעבדה ביולוגית ורודה.
הוא החליף עכבר לבן עם עין אדומה כבויה
בחתול שחור עם עין צהובה זוהרת.

היא יללה שבועיים, כשהיה בבית חולים,
אחר-כך נרגעה ופגשה רופא חמוד עם אוטו.

הוא בכה, קילל, נשך, קילס, קיטר, נשבר, גידף, הקיא,
אכל, בירך, בנה, הבין, הדביק, נישק, החמיא, צחק...

...ולבסוף נגמל.

כשהשתחרר קנה אוטו - יד ראשונה מרופא
ונסע הביתה. בדרך הבחין בה מטיילת ברגל
עם בחור חמוד בחלוק לבן.

הוא מיהר לביתה, השתמש במפתח הרזרבי
שהחזיק בנעל והתחבא בארון מלתחת הנשים
שלה - או שלו?

מלכת הדבורים שלו טועמת מדבש האהבה
של זר והוא לא מסוגל להסיט מבט.

דמעות חמות זולגות והוא חש צפיפות מעיקה בארון.

אוסקר, מיודענו יושב שם על כסא ויקטוריאני מקושט
וספל תה בידו. ובחיוך נהנתן אך מזדהה הוא פוסק:

"כל הדרכים מובילות לאותה נקודה - התפכחות!"