|
כבר שעות יושב לבד ולא יודע מה לכתוב לך
קראתי אלפי ספרים ועדיין אין מילים
בכל פעם שאני הולך עולה בי חשק לברוח
לחיות לבד רחוק נתין של כוכבים
אבל לא אוכל להיות רחוק ממך ולא אבקש שתצטרפי
אל המסע אל החיים האמיתיים שלי
עברו הימים ולא אוכל להשיב אותם
רגשות שאמרנו אחד לשניה לא נוכל לשחק איתם
חיפשתי הרבה זמן את אותו נתיב הבריחה
ועכשיו כשאני רחוק נותר רק לבקש סליחה...
ימים עוברים ואני לבדי עם ספסל בודד ברחוב
כל כך רוצה לדבר איתך ולעולם כך לחיות
זה אולי נהדר אבל כשזה נגמר זה כבר לא טוב לאהוב
מדמיין שאת מגיעה לכאן כל עשר שניות
קשה לי לישון לבד ולקום בבוקר למיטה ריקה
אבל אני כבר עשיתי את הבחירה לבריחה
עברו הימים ולא אוכל להשיב אותם
רגשות שאמרנו אחד לשניה לא נוכל לשחק איתם
חיפשתי הרבה זמן את אותו נתיב הבריחה
ועכשיו כשאני רחוק נותר רק לבקש סליחה... |
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.