אור שנידובר / ים |
האופק במרחק אחיד
השמש צונחת בסופו של יום
וטובעת בצבעי האש
כוכבים מציצים בפחד
וירח אט אט מתגלה
הים כהה עכשיו
ונראה מפחיד מתמיד
גלים של אימה דוהרים בו
מציפים את כל מי שמעז להיכנס
מה טמון לו בים בכל לילה
שהים ממהר להסתיר
אולי יתגלה לו בבוקר
אך בבוקר הים כה תמים
כשהשמש מטפסת שוב מעלה
והכל שוב בוהק וזוהר
נראה כי הים הוא רק ראי
והשמים עצמם מחביאים סוד
כי לים יש סוף
אך השמים הם רק ההתחלה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|