איך להתחיל? ממה להתחיל? האם בכלל כדאי להתחיל?

את רוצה שהוא ידע? כן, את רוצה שהוא ידע. למה את רוצה שהוא
ידע?
את מפחדת מהתגובה? כן, את מפחדת ממנה. למה את מפחדת מהתגובה?

פיספסת הזדמנות מהסרטים. נשארתם שניכם, לבד, אפילו לא היה לכם
במה עוד להתעסק, יכולת בקלות להעלות את הנושא. האומנם?

נרתעת. פחדת ממנו. פחדת ממה שיגיד. פחדת מהמחשבות שלו. פחדת
מהדרך בה יתייחס אלייך מחר.
גם ככה עובר עליו הרבה עכשיו, חשבת לעצמך, אז למה להפיל עליו
עוד מעצמך?

נכון. היא צודקת. אם הוא לא ילמד לקבל אותך לאחר מכן, כנראה
שעדיף שתתרחקו. אבל בכל זאת, את לא רוצה להתרחק. או שאולי כן?
לא. את לא רוצה.

הלב שלך דפק כמו משוגע כשישבת שם, מתלבטת עמוקות האם להוציא את
זה או לא, והוא, לעומת זאת, שליו ורגוע, מדבר על עייפות ופחד
מלישון לבד, ועל הסרט המשעמם. אני חושבת שזה בדיוק הרגע שהחלטת
שזה פשוט לא הרגע המתאים לדבר.

רגע מתאים לדבר, הא? יש בכלל אחד כזה? נראה לי שרוב הניסיונות
האחרונים מלמדים שלא.

ייאוש.