כמה טיפשות באותו זמן.
השתכרנו עשינו שטויות... כמו בכל פעם בשנתיים שאנחנו מכירים.
עצמנו עיניים לכמה שניות וגילינו שנשארנו לבד.  היה קר והוא
הביא לי את הז'קט שלו, הוא רעד וניסיתי לכסות גם אותו וגם
אותי, שכבנו כך מס' דקות עד שהרגשתי זוג שפתיים מנסות לגשש
אחרי שלי.
הייתי שיכורה ולא הבנתי מה אני עושה, נכון שקל מאוד להאשים את
האלכוהול, אבל יש מקרים שאתה חושב שאתה מודע לעצמך אבל בעצם
אתה נסחף עם השיכרון.
נענתי לנשיקה אני לא מכחישה, אבל לא חשבתי שזה יוביל למקומות
רחוקים.
היינו בפארק על הדשא, פתאום 5 זוגות רגליים התהלכו בשביל
לידנו, הם העיפו מבט והמשיכו ללכת.
סה"כ זוג שיכורים מכוסים בז'קט.
הוא התחיל לשלוח ידיים וניסיתי לחשוב תוך כדי על זה שבעצם אני
עכשיו מתנשקת עם החבר הכי טוב שלי. התחלנו להתגלגל על הדשא
בערפול חושים.
איכשהו הוא פתאום היה מעלי ואני זרמתי איתו. ברגעים כאלה הכל
נשכח, שחכנו את זה שבעצם יש לו חברה שהוא מאוד אוהב והיא אוהבת
אותו, שכחתי את חברה שלי שאוהבת אותו עד כלות נשמתה.
אבל כשהתשוקה זורמת והאלכוהול גם שוכחים מהכול.
זכורות לי רק תמונות מאותו ערב. פתאום מתנשקים, פתאום מתגלגלים
הוא מעלי אני מעליו, אני יורדת לו הוא מלטף אותי ופתאום הכול
נגמר, כשהוא גמר הכל נגמר.
הוא מרים את המכנסיים אומר לי שזהו צריך להפסיק, הוא תופס את
הראש ומנסה להרגיע אותי.
שהיא מרשה כל עוד לא מעורבים בזה רגשות היא מרשה.
הוא אומר לי להשאיר את הז'קט אצלי, מושיט לי את הדיסק שהוא צרב
לי עולה על האופניים ונעלם.
ביום של אחרי ניסיתי להתקשר, לשלוח הודעות וכלום לא עזר.
זה בולשיט שאפשר לחוות משהו ואז להמשיך את החיים כהרגלם. הכל
לא יהיה כמו פעם.
הוא כבר לא יהיה החבר הכי טוב שלי וחברה שלו תמיד תנעץ בי מבטי
שנאה.
נכון יכול להיות שאני יצאתי הזונה וכל מה שאני יכולה להגיד זה
שהאלכוהול שיטה בי. ועם ינסו להאשים אותי אז אני אגיד שהוא
התחיל לנשק אותי ולא אני אותו. ממש בוגר מצידי. כמו תמיד,
מעבירה את האשמה הלאה.